תדמית חדשה פרק 3 ♥

מהפרק הקודם :
"ממ בסדר.." עניתי לאחר חצי שעה, ואז נשכבתי לישון, היה לי קשה להירדם, חשבתי כל פעם על מה שעברתי כל היום הזה…מצפה שהמחר יהיה יותר טוב… אבל למדתי..שאוסור לצפות לדברים.

לפרק:
מנקודת המבט של רותם:
קמתי שכבר השעה עשר בבוקר, ההורים שלי כבר לא היו בבית, היתי לבד יופי, שטפתי פנים ציחצחתי שיניים, ובחרתי מה לשים, הרי עומר צריך להגיע עוד מעט, לא היה לי כוח בכלל להחליף לבגדים אחרים, לבסוף נישארתי עם אותם בגדים הוא רק בא להגיד שלום מה שזה לא יהיה, לא היה לי כוח לצאת מהבית, התיישבתי ושתיתי את השוקו שהכנתי לי, הדלקתי את הטלווזיה ולפתע צליל נשמע מהאייפון שלי זה היה הודעה מאיזה מישהי מהחב'רה ,
"תיכנסי לפייסבוק .מהר" היה רשום, נבהלתי ,לא הייתי בפייס מאז אתמול בלילה לא רציתי להיכנס, לפתע נשמע צלצול בדלת, הלכתי לפתוח עומר עמד בפתח, הסתכלתי עליו והוא חייך אליי, "אני …נוסע.." "כן אני יודעת"
"אני יתגעגע אלייך נסיכה" אמר וחיבק אותי בפתאומיות, רציתי להגיד…"גם אני" אבל עצרתי את עצמי, "תהנה"
"איך אני יהנה…בלעדייך…"
"תירגע, הרסתה הכול אתמול! הכול!" צעקתי, "זה לא אני הרסתי…את פשוט צריכה לדעת איך לבחור את החברות שלך…מאי? לא ניראלי שהיא אחת מהן." הוא אמר וניראה רציני, "על מה אתה מדבר?"
"כולן צבועות רותם, היא…פשוט תאמיני לי , אני לא אומר סתם, את יותר מדי טובה לאנשים תפקחי את העיניים שלך….הם לא חברות שלך" אמר ודמעות עמדו בעיניי, הוא חיבק אותי שוב ואוטו צפר מאחוריו, "ההורים שלי" הוא הצביע, "אל תבכי יפה" הוסיף וניגב לי את הדמעות בידו, "טוב תלך…שתגיעו בזמן," "הייתי נשאר איתך.." "לא..לך" אמרתי לו "נדבר…בווצטאפ? בטלפון טוב?" שאל הינהנתי בראשי כמסכימה,והוא התקדם לעבר מכונתיו, שהוא מסתובב ומחייך ומנופף בידיו לשלום, "אני יתגעגע,.." מילמלתי אבל הוא לא שמע כי הם כבר נסעו משם, באתי לסגור את הדלת נזכרת במילים שאמר….'תפקחי את העיניים שלך'
משהו עצר אותי ,זאת הייתה יד, "מאי.." אמרתי מופתעת, ולפתע ראיתי את כל החב'רה מאחורייה, היא חייכה חיוך זדוני, "מה…" שאלתי, "הי זונה" היא צחקה והסתובבה לחב'רה שגם צחקו, "מה את רוצה?! כבר אמרתי לך סליחה בפעם המאה! ושזה ממש לא מה שזה ניראה" אמרתי,
"וגם עכשיו זה לא מה שזה ניראה?" שאלה ,"למה את ככה…מאי…"
"לא לא…רותם את תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב!" צעקה, הסתכלתי עלייה בשוק שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי פעם…ואני מדגישה הייתה…
"את חתיכת זונה שנותנת לכל אחד! " אמרה וצחקה בקול גבוה,
"כן..איך היה הלילה שלך עם עומר?" שאלה סיגל מאחורייה, "מה..עומר?" שאלתי מבולבלת, "נו מה עברתם את הלילה ביחד….איך שחכת? בעצם כל לילה זה מישהו אחר…" היא אמרה,
"די תפסיקי.." מילמלתי,
"מה אני אומרת את האמת…"
"כן הגיע הזמן שהאמת תצא לאור"
"חתיכת זונה אל תתקרבי אלי יותר בחים שלך!"
כולם צעקו עליי וקיללו לא הבנתי מה יש להם… מה כבר עשיתי…
"תפסיקו כבר! לא ישנתי עם עומר! ודי כבר לצעוק!" אמרתי בכעס,
"לא ישנת…שכבת"
"עומר אמר לנו הכול..לפני שבא אלייך תפסיקי לשחק אותה תמימה.." אמרה מאי, הסתכלתי עלייה בשוק לחלוטין…עומר? "צאו לי מהחיים..!" צרחתי לפתע וכולם השתתקו, טרקתי להם את הדלת בפרצוף , התיישבתי ליד הדלת הסגורה בוכה…מוציאה את הכול, מה קורה פה…מה עשיתי רע בחיים,"כולם כבר יודעים שאת כזאת חמודה ,"
"עומר סיפר לנו!"
"זונה" "כן עדיף שתסתגרי בבית" שמעתי קולות מבחוץ, שילכו כבר!
עליתי לחדרי וסגרתי את החדר ואת החלונות שמתי עליי את השמיכה ובכיתי…בכיתי…ובכיתי.
~~~
מנקודת המבט של אמא של רותם:
"חמודה?" שאלתי שנכנסנו לבית, "רותם?"
הסתובבנו בבית היה שקט., מזה …זה לא מתאים לה לילדה הזאת, התקדמתי לעבר חדרה ,הדלת הייתה סגורה, והיה חשוך.." רותם" אמרתי ודפקתי בדלת,
"מזה …השוקו מהבוקר…" אמר אבי בעלי, הסתכלתי עליו, "לא אכלת?!" שאלתי ופתחתי את הדלת, היא שכבה שם מתחת לשמיכה, "רותם!" צעקתי ורצתי אליה, הזזתי את השמיכה וראיתי אותה בוכה, "די אל תבכיי!" חיבקתי אותה חזק, "אמא" היא אמרה וחיבקה אותי בחזרה חיבוק אוהב, "התגעגעתיי!!" צווחה , "מה קרה לך?" שאל אבי,

מננקודת המבט של רותם:
"אמא..אבא.." אמרתי להם, "איזה כיף שאתם פה" חיבקתי את שניהם, "אבל מה קרה?" הם שאלו ועכשיו גם אבא התיישב על המיטה, "לא אכלת…את חייבת לאכול!"
אמא דאגה,
וסיפרתי להם הכול…כל מה שקרה,
"אני לא מאמינה.." "יאיו" הם אמרו ,"זה לא ייגמר ככה! אני ירא.." התחיל אבא להגיד,
"אבא…אמא…אני רק רוצה… ללכת רחוק לעבור מפה" אמרתי להם והם הסתכלו עליי מופתעים, "לעבור ביהס?" שאל אבא, "אני לא רוצה לחזור לשם בחיים שלי…שכולם חושבים שאני…"
"כן..די " אמא החזיקה בידי בדאגה, "עוד חודש חוזרים ללמוד איך נמצא עכשיו…" אבא התבלבל,
"אני חייבת…בבקשה….אני חייבת …תדמית חדשה"