תדמית חדשה פרק 29♥

מנקודת המבט של רותם:
"כן! גיא הזה! זה שאני והוא רבים תמיד, הוא פשוט היה שם בשבילי…" אמרה לורין, "את ניראת ממש מאוהבת," אמרתי , "לא אנחנו ניראות כמו כאלה שהולכות מזה לאחר!" צרחה לורין והתחלנו לרוץ לכיתה שראינו מה השעה,
"הי סליחה על האיחור" אמרתי ונכנסתי לכיתה, "הי הי מה את חושבת שככה את מאחרת ונכנסת כאילו כלום!?" צעקה עליי המורה, לורין הייתה מאחוריי, "אמרתי סליחה, "
"סליחה לא עוזרת! צאו מהכיתה !" צרחה , "מה אבל… "
"שום אבל!" היא סגרה את דלת הכיתה, "מה ניראלה!" צרחתי והתיישבתי , "איזה מעצבנתת נו " אמרה לורין, זה הקבצות במתמטיקה, אני ולורין בשלוש יחידות במתמטיקה, ומיתר בארבע החכמה, ואני שונאת את המורה הזאתת שונאת!
"מה אתן בחוץ?"שאל גיא שבא, אחרי איחור של שעה טוב שלא הגזים, "המורה לא מכניסה אותנו"
"חחחחחחחח ממש מסכנות, לא נורא הכי טוב בחוץ, " התיישב לידנו,
אחרי כמה זמן של צחוקים בחוץ היה צילצול סוף סוף, להפסקה,
"אז אני הולכת להיפגש איתו היום…לגמור את זה," אמרה לורין , "ככה צריך!" אמרה מיתר , "אולי קודם תוודאי…"
"אין מה לוודאות, הוא ששיקר זה אומר הכל" אמרה "מגיע לך משהו יותר טוב," אמרתי, "כן, כמוהו," מיתר הצביעה על גיא ואני צחקתי ,"לא לא, ניראלכם!? ממש לא!" היא הסמיקה, "כן אוקי, "
עבר שבוע, היום הטיול השנתי שלו חיכנו! וי כמה ארגונים עשינו… "בוקרר!!" פעם ראשונה שאני הערתי את הוריי ולא ההפך, "בוקר טוב לך מתוקה" אמרה אימי, ואני הלכתי להתלבש,
"בלי שטויות כן…" אמר אבא שנכנס לחדרי, "מזה…'שטויות' " צחקתי, "את יודעת…עם בנים וכאלה, "
"אל תדאג "
"בלילה וזה…" "אבא הכל בסדר" אמרתי , "הטיול הזה מאוד ארוך…את יודעת, היו צריכים לעשות אותו קצר קצת…ו.."
"תפסיק לדאוג אני כבר גדולה הטיול הזה מצויין! וזה יעבור מהר" אמרתי ,"את בטוח רוצה לצאת?"
"ברורר!!" צרחתי בלי לחשוב אפילו, "אוקי תשמרי על עצמך ו.." "אני יודעת אני יודעת," אבא יצא מהחדר, הוא תמיד דואג ככה, התלבשתי, לבשתי טייץ שחור וחולצה כזאת רחבה בצבע לבן עם כיתוב בשחור, עשיתי קוקו גבוה עם מחליק כמובן, ושמתי נעליים גבוהות של נייק מושלמוות ♥ התאפרתי קצת ולקחתי את התיק השחור של אדידס שלי, ושמתי עליי, "את מוכנה?"שאלה אימי,
"כן" אמרתי בחיוך גדול, וצילצול נשמע בדלת, זאת הייתה לורין, "אהבהה שליי "היא צרחה וחיבקה אותי, השבוע היא נפרדה מטל…. הוא עדיין מתקשר אלייה כל יום אבל זה נגמר, אני גאה בה , העיקר שהכל בסדר עכשיו…טוב בינתיים, " איזה מזל שהוא לא מהביס "אמרה , "כן אה….הולך להיות כזה כיף,"
ירדנו למטה עם המזוודות, אבא שלי לקח אותנו לביהס בגיפ שלנו, ואספנו את מיתר בדרך,
ירדנו איפה שהיו כולם, וחיכנו לאוטובוס, דן וגיא כבר היו שם, "לפחות היום לא איחרתה," אמרה לורין לגיא וצחקה, אחרי כמה דקות גם עומר הגיע, והתמלא, כל השכבה הייתה כמעט, עלינו לאוטובוס אחרי כל הבדיקות שיש לנו הכל וכל החרא הזה,
ישבנו בסוף כמובן, אני ישבתי ליד דן, במושב לפני אחרון, וגיא, לורין ,מיתר ועומר מאחורה ביחד, היה צחוקים כל הדרך, עדיין נסיעה ארוכה… עד שנרדמתי, "מאמי קומי.." אמר לי דן, "מה הגענו ?!" שאלתי והתמתחתי, "לא איזה יש הפסקה…" הוא אמר וקמנו, יצאנו מהאוטובוס, היה נעים בחוץ, הלכנו והתיישבנו ליד ארומה להפסקה שלנו אכלנו
"באלי כבר להגיעע" אמרה לורין, "לכולנו "
היינו ממש עייפים, חזרנו לאוטובוס ישנו כל הדרך היה ממש שקט, טוב את רוב הרעש אנחנו עשינו ועכשיו שישנו… חחח
אחרי שעתיים של נסיעה, המורה והמדריך החתיך העירו אותנו, "סוף סוףף הגענוו " אמרתי "איך נרדמנו איךך" אמר גיא, "אני לא ישנתי פשוט כולכם ישנתם לא רציתי להפריע," אמר עומר וצחקנו, "הייתה צריך להעיר אותנו עם פול ווליום מוזיקה מזרחית!" צעק גיא, "כן על המזרחית הייתי מוותרת," אמרה לורין,
"נתחיל את הבוקר עם המסלול הזה…ו.." התחיל המדריך לומר, כל הבנות אחריו ,
"אוי למי יש כוח למסלולים," אמרתי, "לי יש שהמדריך כזה חתיך! בואו בואו להתחלה," מיתר גררה אותנו אליו, "היי" היא חייכה אליו, "היי " הוא חייך בחזרה, והתחיל להסביר ,"ובקיצור הולך להיות טיול מהנה מאוד!" אמר לבסוף, "יכלת להגיד רק את המשפט הזה למה לחפור…" מילמלתי וכנראה שהוא שמע והסתכל עליי, "בואו נתחיל" הוא הזיז את מבטו ממני והתחיל ללכת, שכולנו אחריו,
"לטיול יצאנו!" התחיל גיא לשיר, "לא גיא לא" אמרה לורין והשתיקה אותו , והוא בכוונה התחיל לשיר שירים של עומר אדם עכשיו, "מזה הקול הזהה תשתוק עדיף לכולנוו!" היא צעקה ,"מה לעשות בנאדם לא נולד מושלם בהכל, בניגוד אליי…"
"תמשיך לחלום…"
"אי אפשר היה להגיע ישר לאכסניות?" שאלתי, "לא אנחנו נגיע לשם אחרי המסלול," אמר המדריך, "שזה עוד כמה זמן?"
"שעתיים בערך," אמר והוא לא היה ניראה צוחק, "מהה?! נו באמת!" אמרתי והמשכתי ללכת באי ברירה, הדברים שלנו באוטובוס, והנהג נוסע ישר לשם, למה לא יכלנו להמשיך איתו! במה המסלול הזה יעזור במהה
"וכל המקום הזה היה פעם…"
"בלה בלה בלה" מילמלתי, ודן צחק, "וי תיראי את קובייי" אמרה מיתר מהופנטת, "מה ישלך מי זה קובי,"
שאלתי, "המדריך" אמר לי עומר וצחק, "אה אופס"
"ועכשיו יש לנו זמן מה הליכה במים ," אמר קובי והרים את מכנסו, "בואו "
"אני מפחדת להחליק!" שמעתי את הרפר מתלוננת, "של הדבר הזה הייתה חבר….פשש גיא, לאן הידרדרנו,," אמרה לורין, "חחח שתקי היא כוסית,"
"שתקי היא כוסית בלה!" לורין חיקתה את גיא והם רבו שוב…ברגיל, עוד יום יבוא ואני יעמוד ליד החופה שלהם מחוייכת,
"רק תיזהרו לא להחליק ו…" קובי רק התחיל לדבר והמורה שלנו החליקה וכולם התחילו לצחוק, עזרתי לה לקום מסכנה, "את בסדר?"שאל קובי, וגם היא צחקה, "כן כן… אני מקווה שזה החלק הכי קשה בטיול, " "או לא לא תחכי לעוד הרבה הפתעות,"
אני מחכה לראות מה ההפתעות האלה,
"וי גיא יא חופר תשתוק קצת," אמרה לורין, "לא באלי עכשיו בכוונה…" הוא התחיל לומר ולורין דחפה אותו, הוא נפל למים והיא התפוצצה מצחוק, ואז כולנו הסתובבנו הוא קם מהר בכך שנעזר ברגלה והיא גם נפלה…עליו , ושניהם היו כל כך רטובים, יאיו כמה צחקנו שם, דן בכלל צילם , הם התחילו לריב במים, עד שהמורה התערבה, "די די קמו חמודים, " היא הושיטה להם יד אבל הם הסתדרו לבד, "מעצבןן עכשיו כולי רטובה!" צרחה לורין," את התחלת!" גיא חייך והם הסתכלו אחד על השני, "האיפור שלי…השיער שלי.." התלוננה, "שטויות את יפה בלי כל זה" אמר גיא לפתע והיא הסמיקה, המשכנו ללכת…ואני נאחזתי בזרועו השרירית של דן בשביל לא ליפול, כל שנייה מישהו החליק, עד שהגענו לאכסניות סוף סוף…