תדמית חדשה פרק 28 ♥

מנקודת המבט של לורין :
"זה לא מקום לאחת כמוך" שמעתי קול מאוחריי, "מאוד מסוכן פה בלילה, " הוסיף, והתקדם, ..פחדתי להסתובב אבל הסתובבתי ראיתי צל מוכר, "את" הוא חייך, "אתה…. " אמרתי …
"מה קרה משהו?"
"גם אם כן זה לא ענינייך גיא " אמרתי והמשכתי ללכת, "נו מה יש" הוא עצר אותי והחזיק בידי, "כלום תן לי ללכת,"
"ללכת לאן…לא ניראלי את יודעת איפה את בכלל" אמר …והממ אפשר להגיד שהוא דיי צדק, "נכון טוב " התיישבתי על ספסל שם, והוא התיישב לידי, הסתכלתי עליו הוא שתק ,"מה יהיה? "שאלתי , "אני פה עד שתספרי לי מה קרה"
"אז כדאי שתלך אם אתה לא רוצה להיות פה עד מחר"
"ישלי זמן" הוא אמר אוח מעצבן, מה הוא מתעניין כל כך,
"טוב… זה לא יעניין אותך גם ככה"
"אל תהיי כל כך בטוחה נסי אותי מאמי" הוא קרץ לי, "מה אכפת לך כל כך…" מילמלתי והוא שתק, וחייך, "זה טל ההומו הזה נכון ? "
"כן…" אמרתי בלחש, "צפוי מה עשה לך האפס אני יראה לו מזה, "
"הוא הוא שיקר לי, "
"מניאק ידעתי שהוא כזה…לא מתאים לך אחד כזה," אמר, "לא וכמוך מתאים לי" הסתכלתי עליו, נזכרתי שהוא נישק אותי אז בביהס, והזזתי את המבט, הוא צחק, "אין עליי מה…"
"חח ברור מה שתגיד, "
"הוא לא שווה את זה, סתם שקרן את תמצאי אחד בהרבה יותר טוב ממנו, אחד כזה יושב פה לידך," אמר והצביע על עצמו, התחלתי לצחוק, "אני לא יודעת בדיוק אני צריכה לדבר איתו, הוא פשוט…אמר שהוא בבית שהוא לא היה בבית…אולי הוא אצל חבר, או ש…" התחלתי לחשוב, "אז למה שלא יגיד לך שהוא הלך ללמוד עם חבר או משהו ? " שאל גיא, "כי לא יודעת, "
"אין הסבר הגיוני, עזבי את זה, בואי, "אמר וקם הושיט לי את ידו, "מה אתה עושה?"
"אי אפשר לשבת כל הלילה….בואי נטייל קצת," חייך אליי שוב, אוי החיוך הזה….אוח….בחיים לא הפסקתי לאהוב את גיא על מי אני עובדת…ואיך שהוא מתנהג עכשיו…כל כך שונה, הלכנו ביחד… צחקנו דיברנו… היה כל כך…כיף.

מנקודת המבט של רותם:
"מאמיי!!" קפצתי על מיתר בחיבוק שנכסתי אלייה הביתה, "היי" היא אמרה והכניסה אותי , "רציתי לדבר איתך" אמרתי, "מה יש?"
"לא אני צריכה לשאול את זה…מה יש?" שאלתי, "מה יש" היא שאלה שוב והתיישבה על המיטה ,"עומר נכון?" אמרתי
"מה איתו?"
"זה בטוח בגללו התרחקת ממנו…את מתנהגת מוזר…מה קרה?"
"כלום, מה חשבתי שיקרה באמת.." היא אמרה בלחש יותר, "עומר אמר לך משהו ?"
"מה כבר ישלו להגיד… הוא אוהב אותך הוא תמיד אהב" היא אמרה והייתי בשוק ,"מה?" הופתעתי, "כן… כיף לו שטוב לך, הוא אוהב אותך עדיין רותם, באותו יום במסיבה…זה מה שהוא אמר לי…וביני לבינו ? לא קרה כלום. וגם לא יקרה, " אמרה מיתר,
"מיתר..אני" לא היה לי מילים וחיבקתי אותה חזק, עומר אהב אותי זה ברור…אבל הוא עדיין אוהב…גם עכשיו שאני עם דן והוא גרם לזה שנחזור… "הוא לא יודע מה הוא מפסיד…" לחשתי לה, "הוא לא שווה את זה," היא חייכה, "סוף סוף החיוך הזה…מה שחכת אותו.."
"כן הא…עזבי בנים, יש לנו אחת את השנייה," אמרה, "מה עם טל…לורין? הכל בסדר…?"
"כן הוא לומד עם חבר שלו" אמרתי, למרות שלורין הלכה בצורה מפתיעה מקודם, אני מקווה שבאמת הכל טוב, "בנים בנים ובנים, אין לי כוח לזה, בואי נעשה לילה בנות!" היא צרחה וקפצה על המיטה, וזרקה עליי כרית, "אה חמודה בקרב כריות אני מנצחת!" אמרתי
~
"בוקר טובב!!" צרחתי למיתר "בוקר" מילמלה והמשיכה לישון, ואני צחקתי, ישנתי אצלה היה קורע, הבעיה היא…שפחות ישנו.
התארגנתי, לבשתי טייץ שחור וחולצה לבנה רחבה יפה עם נעלי ספורט אדידס גבוהות, מיתר קמה אחרי שעה ואכלנו ארוחת בוקר טעימה שאימה הכינה, ויצאנו לביהס ,
"מאמיותת" צרחה לורין וקפצה על שנינו, "מאמיות…זה מילה חדשה" אמרתי והן צחקו, "סוף סוף חזרתן לעצמכן! "הוספתי, "כן…בנים לא שווים את זה" אמרה מיתר, "ממש לא" אמרה לורין, "מה קרה לך?"
"בואו נגיד ש….אני הולכת להיפרד מטל…"
"מה למה?!" שאלתי,
"הגיע הזמן!" צעקה מיתר והסתכלנו עלייה, "המ אופס, "
"זה בסדר…הוא סתם שקרן," היא התחילה לספר מה קרה, "ולא אמרת לי?!" צעקתי עלייה ,"לא יודעת….לא הייתי הכי במצב רוח…"
"ומה העלה לך אותו?" שאלה מיתר, "גיא" אמרה לורין ואני ומיתר הסתכלנו אחת על השנייה בשוק, "גיא ..גיא…שלנו?"
"כן! גיא הזה! זה שאני והוא רבים תמיד, הוא פשוט היה שם בשבילי…" אמרה , "את ניראת ממש מאוהבת," אמרתי , "לא אנחנו ניראות כמו כאלה שהולכות מזה לאחר!" צרחה לורין והתחלנו לרוץ לכיתה שראינו מה השעה,