תדמית חדשה פרק 17 ♥

מנקודת המבט של רותם:
הלכתי לפארק איפה שאני ודן קבענו, חיכתי לו התיישבתי על ספסל שם, היה שקט…מוזר רק שעה תשע בערב… היה חשוך…ממש חשוך, התחלתי לפחד קצת, התקשרתי לדן אבל לא היה קליטה נו באמת, "מאמי," שמעתי קול, הסתובבתי זה היה איזה אחד שיכור, עם חבריו ,הם התקדמו אליי התרחקתי בפחד, "לאן את הולכת?" שאלו ובאו אחריי, "די כבר" מילמלתי והלכתי מהר יותר, "ילדונת איזה כוסיית "
"פשש איזה…."
"שתקו!" צעקתי עליהם שהסתובבתי…אבל כנראה שטעיתי שעשיתי את זה, כי אני לא זוכרת ממש מה קרה מאז, רק שהם סבבו סביבי והתעלפתי…

מנקודת המבט של דן :
"נו רותם תעני איפה את…" מילמלתי , היא נעלמה והיא לא בפארק…יופי היא גם לא עונה…איפה היא יוכלה להיות אני דואג,
"דן.."שמעתי קול, הסתובבתי….אוי מי גאד מה היא עושה פה!? "מאי?!"
"כן אתה רואה טוב," חייכה והתקרבה אליי, "לא לא…מה את רוצה?!" הסתכלתי עלייה היא לבשה חצאית מיני…אבל ממש קצרה, איפור מוגזם ושלא נדבר על המחשוף מה ישלה, "אם את רוצה שוב את גיא אז…" התחלתי להגיד והיא עצרה אותי ששמה ידה על פי, "מי אמר שאותו אני רוצה?" חייכה ובהתה בעיניי ניסתי להתרחק ממנה , מה היא רוצה… "תמיד ידעתי שאתה רוצה אותי…" אמרה לי ונישקה אותי,

מנקודת המבט של רותם :
"הי היא התעוררה," אמר ההוא שצעק עליי מקודם, "מה קרה לך התעלפת?" שאל השני, "זה בגללכם איפה אני" צעקתי, והסתכלתי סביב, מקום נטוש כזה , מפחיד…
"את התעלפת לבד חמודה, "
"מה שהיופי שלי עושה לאנשים.." אמר השיכור ממקודם, עף על עצמו זה…
"לא יכלנו להשאיר אותך שם לבד, הבאנו אותך לפה, "
"אז עכשיו אני מסתדרת לבד!" קמתי הרגשתי סחרחורת קלה והמשכתי ללכת, "היה נעים להכיר רותם" אמר אחד, איך הוא יודע את השם שלי? חשדתי… התקדמתי לפארק…והייתי בשוק למראה עיני….זה היה דן…ומאי עמדה לידו, "תמיד ידעתי שאתה רוצה אותי," אמרה לו והם התנשקו, מההה מה הולך פה! הייתי בשוק, בוגדד בלי לחשוב פעמיים הלכתי לשם והעפתי לו סטירה, "בוגד!" צרחתי, "רותם!" הוא אמר מבוהל, "חשבתי שאתה באמת יאיו מה חשבתי לעצמיי " צרחתי "זונה" אמרתי למאי והלכתי משם חזרה הביתה נסערת…אמאלה איזה לילה, אפשר להגיד שחטפו אותי…ואז ראיתי את חבר שלי מתנשק עם הזונה הזאת…שפעם כינתי אותה 'חברה', איכ,
"תני לי להסבירר" קיבלתי הודעה מדן, לא ניראלי….סגרתי תאייפון ונכנסתי למיטה…שדמעות הציפו את עיניי ומלא מחשבות עלו בראשי, איך זה ייתכן!?
"קומי מאמי," שמעתי קולות , זאת הייתה אמא , קמתי לאט לאט כולי עייפה , הסתכלתי במראה כל עיניי היו נפוחות מדמעות…שיט שאמא לא תיראה אתזה, שטפתי מהר פנים, וסידרתי תשיער, נזכרתי שוב באתמול…. לבשתי גינס 'בופירנד ' יפה וחולצה לבנה של ביהס, עם נעלי בובה שחורות, התאפרתי קצת ,מפתחות אייפון ויצאתי שלקחתי את התיק של אדידס שלי,
למטה פגשתי את לורין ומיתר, סיפרתי להם מה קרה הכול….הם היו בשוק, "אין מצב," אמרה לורין, "בטוח את לא יודעת פה משהו, " אמרה מיתר,
"או אני יודעת…שהוא והיא התנשקו מול העיניים שלי"
"די מאמי," הם חיבקו אותי והרגיעו אותי, לא סיפרתי להם על גיא ומאי מה שהיה….העדפתי שישאר ככה, אבל אין מצב , מה גיא יחשוב?! אוי לא ….ועומר צריך לבוא וגיא יראה אותו כמה סיבוכים,
"רותםם"שמעתי צעקות זה היה דן, "תקשיבי לי, "הוא אמר והתעלמתי המשכתי ללכת עם לורין ומיתר ונכנסנו בשער , "את חייבת,"
"מה?!" שאלתי בכעס שהסתובבתי, "היא נישקה אותי!"
"או תירוץ יפה! "
"אני רציניי את מכירה אותהה את יודעת איך היא! "
"לא התנגדת לנשיקה,"
"מה ניראלך שאני לא אוהב אותך?" שאל והחזיק בידי, הסתכלתי בעיניו… לפתע עומר נכנס וחייך אליי, "היי" אמר, "הי"
דן הסתכל עלי מבולבל, "מה זה היה … "שאל,"עומר " עניתי,
"הי ?"
"כן דיברתי איתו….מאי אשמה בהכל, הוא לא עשה כלום, בגלל זה הוא גם עבר לפה לביהס…"
"או לו את יוכלה להאמין ולי לא אה?" שאל , "מה..לא.." מילמלתי, "את חיבבת אותו גם אז….ועכשיו?!"
"מה דן איך אתה יוכל לחשוב ככה?!"
"את רוצה להיות עם עומר…אז את מחפשת להיפרד ממני!" אמר בכעס,
"לא נכוןן ממש לא! אתה מחפש להיפרד ממני!! אתה נישקת את מאי מול העיניים שליי ! "
"מתי תביני שזה לא היה?!"
"אני לא יבין," אמרתי והתקדמתי בכעס, "אז זהו את הולכת?!"
"אני צריכה הפסקה…" אמרתי עומדת לפרוץ בבכי…. "גמאני" הוא אמר …וזה שבר אותי.