תדמית חדשה פרק 18 ♥

"מתי תביני שזה לא היה?!"
"אני לא יבין," אמרתי והתקדמתי בכעס, "אז זהו את הולכת?!"
"אני צריכה הפסקה…" אמרתי עומדת לפרוץ בבכי…. "גמאני" הוא אמר …וזה שבר אותי.
"ניפרדנו" אמרתי ללורין ומיתר שנכסתי לכיתה מתיישבת על הכיסא, "מהה?!" הם שאלו ביחד, "זהו אין יותר אני ודן "
"על מה את מדברת?"שאלה מיתר "סיפרתי לכן מה היה…. אז זהו …נגמר"
בדיוק המורה נכנסה , ואחרייה דן, שהוא מסתכל עליי ואני עליו, הוא התיישב בשולחן הקבוע שלו ליד השולחן שלי..ועומר….לידו איזה יופי,
איפה גיא לעזעזל….גם היום הוא לא בא?!
"המורה יש מצב אני עובר מקום? חנוק לי פה," אמר והסתכל עליי ועל עומר, "הממ אם אתה רוצה, בוא לפה שולחן ראשון ליד אנגל" אמרה המורה והמשיכה ללמד, היא הסתכלה עליו וחייכה, נו באמת…חשבתי בליבי…הוא לא באמת מתכוון לשבת לידה, אבל אז ראיתי אותו קם ומתקדם לעברה, לא זה לא קורה…כל היום בהיתי בהם הם צחקו ביחד דיברו מלא….חייכו אחד לשני מה הולך פה ?:O
"נמאס לי" אמרתי בסוף היום שאני הולכת במהרה הביתה, "מה ישש" שאלה לורין שרצה אחריי מנסה לתפוס את עקבותיי, "מה יש?! את באמת שואלת?!" צעקתי, "רותםם"
"מה ניראלו בכלל "
"את יודעת לפני שבאת לביהס, דן גיא ואלה הסתובבו רק עם מיתר אנגל וכל הבנות האלה, " אמרה מיתר, "ממש עוזר…"לחשה לה לורין,
"לא אכפת לי אני רוצה הביתה "
"רותם הכל בסדר?,"זיהתי את הקול, עומר.
"לא! ואיך יהיה!? מאז שבאתה הכול הפוך ומממש לא בסדר! אז אם אתה רוצה שיהיה בסדר תעזוב! הרסתה לי את החיים שם ועכשיו גם פה! " צווחתי והוא הסתכל עליי מופתע,
"רותם אני…" מילמל משהו, אבל אני הלכתי במהרה משם,

מנוקדת מבט עומר:
"אני לא מאמין.." אמרתי, "אל תדאג היא רק ניפרדה מדן…ותבין אותה,"
"ניפרדה..?"שאלתי כלא מאמין, היא ניפרדה מדן… והו
"כן ושלא תעז לקפוץ על ההזדמנות שהיא לבד עכשיו ו…. " אמרה מיתר, "איך הם ניפרדו?"
"תנחש" אמרה לורין, "מאי…" אמרתי בכעס, "כן מאי מאי, ומשם הכל התגלגל לרעה," הוסיפה לורין, "אני לא מאמין פשוט! הילדה הזאת הורסת הכול!" צעקתי,
"כל כך…אם אני רואה אותה נשבעת אני…" התחילה מיתר להגיד ולורין עצרה אותה, "אל תדאגו אני אטפל בזה," אמרתי נחוש בדעתי, "עזוב אתה רק תעשה שיהיה גרוע יותר," אמרה לורין, "הממ תודה באמת? "אמרתי והיא צחקה, "סתם סתם…בואו נקווה שהכול יסתדר,"
חזרתי הביתה…יודע מה אני הולך לעשות לדבר עם מאי כן…אני הולך לסדר הכול, התקשרתי אלייה היא ישר ענתה, "הלוו?" בקול המעצבן שלה,
"הי"
"היי עומרר ידעתי שתחזור אליי חיימשליי"
"אנחנו צריכים להיפגש," אמרתי לה, "ברור היום בערב?"
"סבבה "
"תבוא אליי בשבע מאמי," אמרה וניתקה,
ניתקתי, וחשבתי….כן אני בטוח בתכנית .

מנקודת המבט של מאי:
"אמרתי לך שהוא יחזור אליי" אמרתי לסיגל שהייתה במחשב, "מה רציני?!"
"כן את רואה…הרסתי לרותם הזאת את החיים אני מסודרת, "
"כן את לא חושבת שזה קצת…." התחילה סיגל להגיד,
"שקט מאמי, מה שהיא עשתה לי גרוע יותר, תיזכרי… לקחה לי את עומר איכ הילדה הזאת, אני יקח ממנה כל מה שחשוב לה!" צרחתי ,"עכשיו…מה אני ילבש להיום בערב…." אמרתי וחיפשנו בארון,