תדמית חדשה פרק 1 ♥

תודה לכולם שרשמו דמויות ♥
חסר עוד דמיות של בנים אז תרשמו פה בתגובות (:
וגם כל הדמויות יצטרפו מהפרק ה-2 כבר…תיקראו את הפרק ותבינו
לפרק:
באי ברירה התחלתי להתארגן , חיפשתי בארון מה ללבוש… לבשתי את הגינס שאני כל כך אוהבת שאבא ואמא קנו לי שהיו בחו'ל לא מזמן, וגופייה לבנה, עם נעלי בובה לבנות מתאימות, (תרדו לרציתי להוסיף תראו מה היא לבשה )
התאפרתי יפה, שמתי עיפרון שחור מתחת לעין, מייקאפ, אליינר שחור נוצץ, מסקרה שהבליטה את ריסיי שגם ככה ארוכות, ואודם אדום מהממם, לקחתי את המשקפי שמש שלי וירדתי למטה, "את הולכת להזכרה…לא לצילומים " אמרה אימי, "מה …זה לא יפה?" שאלתי ,"יפה…מדיי והגינס הזה…זה לא מתאים " "גם ככה אני באה להזכרה הזאת עכשיו את גם תחליטי מה אני ילבש?" שאלתי בכעס וחיפשתי את תיקי הכחול, "טוב לי נמאס תלבשי מה שבאלך… " אמרה אימי ,ואבי היה מוכן ליציאה, הוא קרא לנו ונכנסנו לגיפ הגדול שלושתנו,
"והו ילדה יפה ..איך גדלת…" התחילו דודיי להגיד, התיישבתי בצד משחקת באייפון, ראיתי שהשעה כבר חמש , הסתכלתי סביב…מה אני עושה פה, "מאמי את לא באה למסיבה?" קיבלתי הודעה, זה היה מעומר , "לא ניראלי חיימ תקועה אצל דודים, "שלחתי בחזרה עם סמיילי עצוב,
"את תהיי ממש חסרה את יודעת.." הוא שלח חזרה וחיוך עלה בפניי, אבל מהר מאוד הורדתי את החיוך מפניי ונזכרתי שיש לו חברה…שבמקרה היא גם החברה הכי טובה שלי ,אפשר להגיד…
לפתע האייפון צלצל , רק דיברנו עלייה, "הי.. " אמרתי,"הי את לא באה למסיבה שלי?!" היא שאלה, "אמרתי לך כבר…אני לא יוכלה ,לצערי…אם היית דוחה אותה … או משהו, " אני לא יוכלה לדחות….כבר כל ההזמנות…וגם עומר יכול רק היום מבינה..מחר הוא נוסע" אמרה ,
"מבינה שעומר חשוב לך יותר מהחברה הכי טובה שלך שאת מכירה שנים." אמרתי וניתקתי, בלי לשמוע לתגובה, היא כל כך אוהבת אותו…לא מבינה כמה שהוא סטוציונר שיוצא עם כל אחת מאחורי הגב שלה, ואני מסיברה והיא מעדיפה להאמין לו, עוד צלצול…בדקתי ממי, 'עומר'
"הלו?" עניתי, "הי מאמי המסיבה לא תהיה אותו דבר בלעדייך…אני שוקל לא ללכת.." הוא אמר, "מה מה לא ללכת? תלך זה המסיבה של חברה שלך!" צעקתי , "לא יודע חשבתי להיפרד ממנה.." "מה להיפרד?!" נבהלתי, "כן זה כבר לא אותו דבר איתה…ואני חושב שהתאהבתי במישהי אחרת…"
"מתי הספקת…? במי…" שאלתי והייתה שתיקה של כמה שניות, "אני מכירה אותה?" "זאת..את" הוא אמר והייתי בשוק לא יודעת מה להגיד,"אתה צוחק עליי?" שאלתי ,מתקשה להאמין, "ממש לא…אני אוהב אותך כבר זמן רב ולא ידעתי איך להגיד לך…חשבתי להגיד לך במסיבה אבל אז התברר שאת לא באה…ומחר אני נוסע לרוב החופש.."
"אני לא מאמינה.." מילמלתי בלחש, "תקשיב אל תעבוד עליי…אני יודעת שכל יום אתה יוצא עם מישהי אחרת מאחורי הגב של מאי… זה שהיא מתחכשת לזה סבבה…אני לא כזאת…"
"אני לא מה…" הוא גימגמם, בשוק כנראה משעליתי עליו, "ועכשיו תתלבש וועוף למסיבה של חברה שלך…" צעקתי , "אני רוצה אותך רותם…" הוא אמר, וניתקתי לו בפנים, כל כך התעצבנתי…מה פתאום הוא מתוודה על אהבתו ככה פתאום?! הייתי מאוהבת בו פאקינג שנה שלמה עד שהוא ומאי נהיו חברים, והבנתי כמה סטויציונר וערס הוא….
אני חייבת ללכת למסיבה הזאת..הוא בטוח עובד עליי והוא היה עם חברים שלו רצו לראות את תגובתי או משהו כזה הוא…
הסתכלתי סביב אבל אני תקועה פה…איזה יופי…
"תקשיבי.."אמרה לי אמי, "מה?" שאלתי מופתעת, בטוחה שהיא רוצה שאני יקום וידבר עם כל הדודים ולא ישב בצד עם האייפון כל הזמן ,"אנחנו חוזרים" "מה מה חוזרים באמת?!" שאלתי באושר, "אני ואבא שלך…את נשארת פה לישון עם סבתא.."
"מה למה?!"
ואז היא חייכה, "אבא שלך אירגן לי למחר נופש לסופש ואנחנו נצא מחר בבוקר…אני צריכה לארוז גם, זה היה הפתעה, לכבוד יום הנישואים שלנו שמחר,"
הייתי בשוק.."מה אמא זה מצויין! תהנו אבל ..אני לא נשארת פה.."
"אין לך ברירה אחרת… " "נו אמא בבקשה אני ישן אצל מאי או משהו בבקשה….נו.." התחננתי ואחרי שיכונעים רבים הצלחתי וחזרנו שלושתנו הביתה, בדרך היא ואבא כמובן חפרו לי מה לא לעשות במסיבה ולהיזהר… ובלה בלה, לא הקשבתי חלק מהזמן, הייתי עם אוזניות בכלל והם לא שמו לב,
הגענו בסביבות שבע ורבע הביתה ישר רצתי לחדר שלי מחליפה בגדים ומודיעה לכולם שאני יגיע בסוף, חידשתי תאיפור שמתי בושם ולבשתי שמלה מהממת עם עקב מתאים (תראו ברציתי להוסיף)
עשיתי לשיער בייבליס במהרה והייתי מוכנה שהשעה הייתה כבר שמונה וחצי, הוריי הסיעו אותי לא רצו שאלך לבד שני רחובות…(סבבה אני גם ככה עם עקבים)
"תודה בי אמא אבא תהנו מחר אני יתקשר" אמרתי להם ובאתי להיכנס לבית הגדול של מאי , ששמועים מלא רעש מבחוץ…. שמעתי קול קורא לי הסתובבתי…זה היה עומר…הסתכלתי עליו שהוא מתקרב ומחייך, "ה..הי.." מילמלתי, הוא חייך, "זה היה רציני מקודם…" הוא החזיק בידי," מה..מה רציני..?" שאלתי ,"נו את יודעת..אני ..אוהב אותך" הוא התקרב עוד ,"די אתה לא יכול !" צעקתי, "למה לא? אני לא שולט ברגשותיי…"
"אבל…"כבר לא ידעתי מה להגיד, הוא בהה בעיניי, ואז בחן את גופי, "את כל כך יפה.." "תודה.."
"תודי שגם את…אוהבת אותי.." אמר באתי לענות והוא עצר אותי בנישקה ארוכה…וסוחפת שלא יכלתי להתנגד לה…"די מישהו יכול לראות אותנו.." מילמלתי ושמענו קול מאחורינו בכניסה לבית, "זונה" מאי אמרה בכעס והלכה משם חזרה לבית וטרקה לנו בפנים, "לא מאי!" צעקתי ורצתי עם העקבים ,"מאי זה לא מה שזה ניראה בבקשה תיפתחי!" צווחתי , עצבנית כל כך על עומר..אבל גם על עצמי…יכלתי לעצור את זה ברגע הראשון ולא להיסחף…ומה עכשיו ?