'תגידי מי יכול לאהוב אותך יותר' פרק 3
התעוררתי לבוקר של שבת,עשיתי את האירגוני בוקר וירדתי למטה
"בוקר טוב" שמעתי קול מוכר,קול שלא שמעתי הרבה זמן,יותר מדיי זמן,
הסתובבתי באיטיות וראיתי אותו,את אביאל אח שלי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"חזרתי" אמר בחיוך,
אביאל זה אח שלי הגדול,היה,הוא עזב אותנו לפני שנתיים שאמא התחתנה שוב,
הוא עזב אותי,הוא הבטיח לי שהוא ישאר,הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ויום אחרי זה הוא עזב,אני כל כך שונאת אותו.
"בשביל מה חזרת?אף אחד פה לא באמת צריך אותך" אמרתי,מרגישה את הדמעות עומדות לי בעיניים.
"לילי.." התחיל לדבר אבל קטעתי אותו בעצבים
"אל תקרא לי ככה" אמרתי,הוא היה קורא לי ככה שהיינו קטנים.
"לינור,את לא באמת מתכוונת למה שאמרת" הוא אמר
"אני מתכוונת לכל מילה שאמרתי" אמרתי בעצבים
"כוסעמק את לא מתכוונת לזה" הרים את הקול,אביאל האמיתי יצא ממנו.
"אין לך שום זכות לצעוק עליי" אמרתי בעצבים.
"אני התגעגעתי אלייך,אין לך מושג כמה" אמר אחרי שנרגע
"תפסיק לשקר,אין לך רגשות אתה בנאדם מגעיל!" צעקתי
"את יודעת שאני מתכוון לזה,את אחותי הקטנה,אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר" אמר והתקרב אליי,מנגב את הדמעות שלי.
"אל תיגע בי,אתה שקרן!אתה לא יודע מה זה לאהוב" מלמלתי והתרחקתי,
"אינעל העולם שלך,תפסיקי כבר לינור את יודעת שאני אוהב אותך" צעק,כל כך רציתי לחבק אותו,התגעגעתי אליו,לא!אני שונאת אותו..
"הרסת לי את השבת,למה חזרת בכלל?" צעקתי בבכי
"חזרתי בגללך,לא יכולתי בלי לראות אותך,ראבק תביני כבר" צעק
"אני שונאת אותך" אמרתי והלכתי לחדר,נועלת את הדלת ומרשה לעצמי להתפרק.
התקשרתי ללורין
"הלו" היא ענתה
"לורין" מלמלתי בבכי
"מה קרה?" היא שאלה בלחץ
"אני באה אלייך" אמרתי
"טוב אהובתי,אני מחכה לך" אמרה וניתקתי,
נעלתי נעליים וירדתי מהר,אמא ישבה שם עם אביאל ובעלה
"לינור" אמרה שקלטה אותי והתקדמה אליי בחיוך
"תראי מי חזר" אמרה
"ראיתי" מלמלתי
"אני אצל לורין" אמרתי ויצאתי במהירות מהבית.
אחרי כמה דקות הגעתי אליה,סער פתח לי את הדלת
"מה באת בשבילי?" שאל בהלם מזוייף
"אין לי כוח לריב איתך,זוז" מלמלתי וניסיתי להחזיק את הדמעות בפנים
"לך אין כוח לריב?" שאל בזלזול ובחן אותי,השפלתי את מבטי שלא יראה את הדמעות,
"רד ממני" אמרתי בעצבים והתקדמתי לחדר של לורין במהירות.
"לורי" מלמלתי וכל הדמעות יצאו החוצה,היא חיבקה אותי
"מה קרה?" היא שאלה והתישבה לידי על המיטה שלה,
"אביאל" מלמלתי בבכי
"אח שלך אביאל?" שאלה
"הוא חזר" אמרתי
"אני שונאת אותו" הוספתי
"את לא באמת מתכוונת לזה"אמרה
"אני התגעגעתי אליו,אין לך מושג כמה,שהוא נגע בי עברה בי צמרמורת,המגע שלו,החיבוקים היו חסרים לי,מאוד אבל אני לא יכולה לסלוח לו,הוא שיקר לי" אמרתי והיא חיבקה אותי.
"את יכולה להישאר אצלי" אמרה
"לא אני סתם יפריע" אמרתי
"את תפריעי לי?את משוגעת?" אמרה וניגבה את הדמעות שלי.
"אני הולכת להביא משהו לאכול" אמרה בחיוך ויצאה.
"לורין אני צריך א…אה זאת את" אמר סער שקלט אותי
"מצטערת לאכזב" אמרתי
"את בכית?" שאל ונכנס לחדר
"לא" מלמלתי וניגבתי את הדמעות שנשארו
"מה קרה?" שאל והתיישב מולי
"לא עניינך" אמרתי
"כוסעמק,את יודעת מה?נכון לא מעניין אותי וואלה יופי מנסה להיות נחמד ואת באה לי בתוקפנות" אמר בעצבים,צחקתי
"מה את צוחקת?" שאל
"איזה פתיל קצר יש לך" אמרתי
"אם את לא רוצה לראות עד כמה אז אל תעצבני" אמר באיום
"וואלה..אתה חושב שאתה מפחיד אותי?" שאלתי בזלזול
"אינעל העולם שלך כוסאוחתו..לא מבין למה ניסיתי לדבר איתך נורמלי" אמר
"אתה יכול ללכת" אמרתי והוא יצא בעצבים.רק הוא מה שחסר לי עכשיו.
תגובות (6)
אלירן זה אח שלה לא ? לא ברור בכלל, בפרק הקודם רשמת שאלירן זה אח שלה ופיתאום הכנסת עוד אח בשם אביאל ?
אביאל הוא אח שלה הגדול, הוא עזב אותם ועכשיו הוא חזר… ככה הבנתי
באמת שלא הבנתי כלום.
יש לה עוד אח חוץ מאלירן, וזה אביאל אח שלהם הגדול…
הוא עזב אותם ועכשיו הוא חזר, תקני אותי אם אני טועה?
יכול להיות, היא פשוט כותבת די מבולבל וזה בלבל אותי.
היי :)
קראתי עכשיו את כל הפרקים של הסיפור שלך ומאוד מסקרן מה הסיפור שם עם אביאל ולמה הוא עזב.
אגב, הסיפור שלך מאוד מאוד דומה לסיפור של משתמש2 אביאל ולורן , אני מקווה שבפרקים הבאים את תגווני ותגבשי עלילה משלך…
עוד דבר, נקודות המבט הן דבר חשוב בכתיבת הסיפור וזה יוצר בלבול כשאת לא רושמת איזה נק' מבט זו..
חוץ מזה הכתיבה שלך טובה, תמשיכי לכתוב מדהים ואני בהחלט אמשיך לעקוב! בהצלחה♥