תאיר ואביאל
נקודת מבט תאיר
"זהו ארגזים אחרונים"אמרה אימי העלנו הכל כבר למשאית,המשאית נסעה.ועלינו לרכב שלנו
הנסיעה עברה במהירות והגענו לבית החדש.
נכנסתי לבית הוא היה פשוט חלומי בריכה ענקית בחצר הקומה הראשונה סלון מטבח ויחידת הורים למעלה זה רק שלי ושל ליאם נכנסתי לחדרי,הכל בתכלת בדיוק בצבע שאני אוהבת יש לי שירותים ומקלחת בחדר חדר ארונות והכל בגלל הקידום שהוריי קיבלו הביאו לנו את הבית מהעהודה של ההורים..שמעתי נקישה "אפשר להיכנס"
אימי נכנסה לחדרי"נו איך החדר שעיצבו לך?אהבה"
"אימוששש זה חדר פשוט מושלם תודההה"ואז נתתי לה נשיקה ענקית בלחי..היא צחקה
"יאללה לכי להתארגן לשינה יש לך יום גדול מחר"
התקלחתי בזריזות ועליתי לישון…
קמתי בלילה כמו בכל לילה מאותו סיוט שחוזר על עצמו תמיד "האונס". אנסו אותי שהייתי בת 12 ומאז אני בטראומה מבנים אני פוחדת שלא יגעו בי חוץ ממשפחה אני לא נותנת לאף אחד לגעת בי.
רעדתי מפחד תמיד שיש לי את הסיוט הז,אני הולכת לאחי .
"ליאם,ליאם קום רגע"
"מה קרה תאירוש?"
"שוב הסיוט הזה אני לא מצליחה לישון אני רועדת מפחד"זלגו דמעות בלחיי,ליאם חיבק אותי אליו.ופשוט בכיתי עליו עד שנרדמתי איתו
קמתי בבוקר בצרחה
תגובות (0)