תאהב אותי כמו שאתה אוהב- פרק 1

בוקר, ציפורים , אנשים שממהרים לעבודה ולא הם יפוטרו , רעש מכוניות, ילד מקומה רביעית שמנגנן בכינור שיר עצוב , רוח נושבת על פניי ,יושבת על "גג עולם" כך הייתי קוראת לה.
הבטתי לעבר השקיעה ולא האמנתי שאני יגיע למה שאני היום , אף פעם לא האמנתי פשוט ככה.
~~♥~~~♥~~~♥~~~♥~~~~♥~
7 וחצי בבוקר אני בטוח מאחרת , היום הראשון ללימודים לפחות יתנחמו בזה שזה היום הראשון ויוותרו לי, לפחות הפעם הזאת , אלי את חייבת מוקדם יותר.
שמתי חולצת בית ספר אדומה , מכנסי גינס שחורים, נעליי אולסטאר האלה שאמא שלי קנתה לי שמתי עיפרון שחור בעיניים ושפתון ,השארתי את השיער אסוף פרוע מתולתל כמו שאני אוהבת .
לקחתי תיק ויצאתי לעבר הדלת.

"הי מה עם נשיקת הצלחה? " אמא קראה לעברי.
באתי לעברה והיא נשקה לי על המצח "בהצלחה
מותק שלי ואל תשכחי להיכנס ברגל ימין לכיתה ,אוהבת אותך"
"גם אני אותך , להתראות" אמרתי וסגרתי את הדלת.
"האאא ושמתי לך עשרים שקל בתיק תקני לך אוכל מהמאפייה של אהרון"
שמעתי אותה צועקת. לי מבעד לדלת.

אמא מצחיקה חייכתי והחיוך נשאר לי לאורך כל הדרך למאפייה של אהרון.

אהרון הוא חבר ותיק של אבא שלי. אבא שלי נפטר לפני חצי שנה
הוא היה סופר ומשורר איש צנוע פשוט צדיק ,
כל פעם שהייתי עוברת ברחוב היו קוראים לעברי ואומרים 'וואו איך את דומה לו' ,'שתיי טיפות מים' ,
ואפילו לפעמים היו מביאים לי אנשים כרטיס ובו היה רשום את השם ומספר הפלאפון שלהם "תני לאבא שלך" הם היו אומרים "בבקשה שיכתוב בשבילי שיר, תגידי לו שיהיה איתי בקשר טוב? "
הייתי מהנהנת אך בליבי לא היה הייתה שום כוונה לתת לאבא שלי את הכרטיס , הם לא היו מבינים שאבא שלי היה כותב שירים לא בשביל התהילה ,הזהב, הכסף אלא בשבילנו- הילדים שלו.

"היי אהרון"
"היי אלי מה שלומך?" שאל
"בסדר" עניתי

"אמ.. אני חושבת שאני אקח את הבורקס הזה עם הגבינה" אמרתי והייתי מתה כבר לאכול אותו
"בטח , זה שישה שקלים" הוא אמר
"שישה שקלים? מה קרה עוד לא החורף וכבר הנחות?" צחקתי
אבל אהרון לא צחק

"בשבילך זה שישה שקלים , זה בדרך כלל עולה 10 ש"ח"
הייתי המומה למה דווקא בשבילי יש לי תחושה לא טובה ,
אני לא רוצה שירחמו עליי בגלל אבא שלי אני לא מסכנה.

"קח 10 שקל, אתה יודע מה אהרון אני לא צריכה שירחמו עליי, במקום להעביר את זה הלאה אתה משאיר את זה איך שזה קרה " הוצאתי את הכל בפניו
"אני.. אני מצטער לא ידעתי אני מצטער זה .. זה לא יקרה שוב" הוא אמר

"תודה" אמרתי "אני מעריכה את זה" והלכתי לדרכי, הגעתי לבית ספר בשעה 8:20 אבל זה בסדר כי המורה עוד לא הגיעה אז בנתיים היה לנו שיעור חופשי !

"היי" אמרתי לשירה החברה הכי טובה שלי , זאתי שתמיד מבינה ועוזרת בכל, היא כמו אחותי, והיא ממש אוהבת להצחיק שמקרה הזה זה עובד עליי הרבה. מאוד.
"היי" היא ענתה לי "למה באת באיחור?" היא שאלה

"קמתי ב- 7:30 את יודעת כמו תמיד אבל הפעם, הפעם זה ישתנה כן כן אני אלי מבטיחה בזאת שאני יקום מוקדם יותר "
צחקנו ביחד.
"היי איפה מיכה? " שאלתי

מיכה הוא החבר השני הכי טוב שלי , הוא חולה על פלייסטיישן והוא פשוט חולה על ים. הוא הולך לשם לפחות פעמיים בשבוע. הוא אפילו פעם אחת חלם שהוא יושב על חוף הים ואז מגיע גל גדול שסוחף איזו בחורה לכיוון השני של הים ואז הוא הסתכן והציל אותה ומשם הוא יתעורר.

כמובן שהזהרתי אותו שהים יציף לו את המוח אבל הוא לא הקשיב לי.

"הוא… " היא מיד נעצרה.
"שירה? את בסדר? "
"כן כן" היא השיבה
"אז איפה מיכה? " חיכיתי לתשובה
שירה נראתה קצת לחוצה
" נו שירה את מרגישה טוב?? "
הרגשתי שהיא לא יכלה עוד להתאפק כאילו
שאם היא עוד תתאפק היא תתפוצץ מבפנים.
"בואי" היא אחזה בידי ולקחה אותי למחסן השרת וסגרה את הדלת עם מפתח
"אוקיי שירה מה קרה למיכה?? "
חיכיתי וראיתי שהיא לא עונה
"טוב" אמרתי אני הולכת ,וכך עשיתי באתי לצאת
ושירה אחזה בידי
"בסדר בסדר" אני אספר לך היא אמרה
"אני מחכה" ושילבתי את ידיי

"מיכה &%$@%.."
"מה? " לא הבנתי אותה.

"הוא &@!!**.."
"מהה?? , שירה את ממלמלת שם?! " התאפקתי שלא לצעוק והרגשתי שאם אני עוד התאפק אני בעצמי יתפוצץ מבפנים!
"תגידיי ליי כבר" החזקתי בכתפיה
"אמא של מיכה נפטרה"