תּוֹדָה

אֲנִי מְחַיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל וְשָׁקֵט
אֲנִי כְּבָר לֹא דּוֹמֵעַ אוֹתְךָ
עַד אֶתְמוֹל דָּמַעְתִּי
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כָּל-כָּךְ, וְנִפְגַּעְתִּי עוֹד יוֹתֵר
אנל'א יוֹדֵעַ אִם הָיִיתִי מְוַתֵּר עַל הַהִתְנַסּוּת
סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁלֹּא
כִּי גַּם כְּשֶׁכַּאֲבֹתַי, אָהַבְתִּי

כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר מַנְצִיחַ אֶת הַהִתְנַתְּקוּת
אֶת הַפִּסְקָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁכָּתַבְתָּ עַל חִבּוּרִים
שֶׁלֹּא תָּמִיד מַצְלִיחִים
וְעַל הָעֵסֶק, עֵסֶק, עֵסֶק ו …שׁוּב פַּעַם עֵסֶק
וְכַמָּה אַתְּ לֹא מִתְנַצֶּלֶת שֶׁאַתְּ לֹא יְכוֹלָה כִּבְיָכוֹל
לְדַבֵּר בַּזְּמַנִּים שֶׁלִּי

שׁוֹמַעַת?
תּוֹדָה !
כִּי לְבַד לֹא יָכֹלְתִּי
זֶהוּ, אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר
אֵלֶּה אָמְנָם רַק שְׁנֵי סִפּוּרִים שֶׁקְּשׁוּרִים אֵלַיִךְ
אֲבָל, מִכָּאן וְאֵילָךְ כְּבָר אֶצְעַד הָלְאָה
הָלְאָה כִּי אֲנִי יָכוֹל