שריטה במוח / פרק 7

אני ודניאל לא הספקנו להוציא מילה ורצנו לבית כמו מטורפים , לא הצלחתי אפילו להביט בו
כדי להסתיר את הבושה מהפנים שלי אבל בבקשה , בבקשה שמאי עובדת עלי כי אני לא יוכל
להסתכל לדניאל אחרי זה בעיניים . אנחנו כמו אחים .
' אחים לא מנשקים אחד את השני' אמר לי התת מודע , שתוק! צעקתי בליבי כי ידעתי שהוא צודק ,
עצמתי את עיניי ונאנחתי בכבדות . המשכתי לרוץ כמו מטורפת שאיזה אונס או רוצח סדרתי רצים
אחרי , הנשימה שלי נעתקה ממני וכול חום גופי עמד להתפוצץ , אפילו בשיעורי ספורט אני לא רוצה
ואני אני מוצאת את עצמי רצה שתי שכונות בבאר שבע . תגידו לי שזה לא נכון .
דניאל השיג אותי ופתח את הדלת עוד לפני שהגעתי לסוף הרחוב , עליתי במדרגות וראיתי אותו עולה
על כיסא כדי להוריד את מצלמת ההבטחה שהייתה מעל הדלת שלו .
"למה לעזעזאל .. הייתה לך .. מצלמת הבטחה?" שאלתי מגמגמת , אני חושבת שאני עומדת להתעלף .
דניאל הלך בצעדים מהירים אל המחשב שלו והכניס את הדיסק אל תוך המחשב , פותח תיקיות ,
סוגר תיקיות מה הוא לא עושה שם .רכנתי מאחוריו .
"בזמן המסיבות שלנו אני אולי רוצה לדעת מי נכנס אל החדר שלי ומה הוא עושה." הוא אומר ומלמל משהו
שאני לא מצליחה להבין , זה לרגע אחד נשמע כמו שפה סינית .
הסירטון נדלק וראינו שהחדר היה ריק , אבל לאחר חמש דקות נכנסו דניאל וגאי אל החדר , דניאל
החליף את החולצה שלו וגאי בנתיים הדליק את המחשב וחיטט לדניאל בפייס .
"גבי הייתה חייבת לשפוך עלי את הוודקה המסריחה הזאת?!" שאל דניאל בכעס , אלוהים אדירים ,
איזה שרירים . אני שונאת אותו . אני אפילו משקרת לעצמי , תיראו את החרא הזה .
לא משנה כמה נתתי לדניאל לשתות הוא לא הפך לשיכור , אני כן השתכרתי ואני לא זוכרת שבכלל
שתיתי אתמול או משהו בסגנון , דניאל נראה מאוד לא שפוי בסרטון איך הוא השתגע ששפכתי עליו וודקה.
אופס ? חה חה .
צחקקתי לעצמי .
"אבל אתה עדיין אוהב אותה," אמר גאי "לא תסלח לה? כמה שנים היית רוצה את הנשיקה הזאת , שלוש, ארבע ? עוד שהייתם גרים בבתים נפרדים?" על מה הוא לעזעזאל מדבר ? שהיינו גרים בבתים נפרדים לדניאל היו חברות , רק אחרי שההורים שלי התחילו לנסוע לכול מיני עסקים מטעמי עבודות הוא התחיל להביא בנות לבית .
"מהזה משנה, הנשיקה הזאת הייתה רק בגלל שאלי כהן המזדיין הזה הבריח לה משהו למשקה שלה!"הוא צעק בחוזקה על גאי ונעמד מאחוריו , הסתכל על השיחות שלו בפייס " כול הכלבות של מקיף
א מעצבנות , סעמק .קטינות , לא מתקרב לקטינות ." הוא אמר .
אז למה אתה רוצה אותי אם אני קטינה ?
"וגבי לא קטינה?"
דניאל נאנח " קטנה ממני בשנתיים , הבנות האלו כיתות ט וי , ואם עוד פעם אחת תשווה את גבי למישהי במקיף אני יזיין אותך ." גאי הרים את ידיו באוויר ונעמד על רגליו , מכבה את המחשב ומתרחק
מדניאל שהיה זועף באותם הרגעים . נו לא שכבנו למה אתה ממשיך לראות את זה ? בכוונה ?
"לא הבנתי , מה הבעיה שלכם להיות ביחד?" שאל גאי והתקרב אל הארון של דניאל , הוא פתח אותו
והתחיל לזרוק אלפי חולצות אל עבר המיטה שלו .
"כי אם אני יהיה איתה אני יחשוב על דבר אחד , ואני מעדיף למות במקום לגעת בה." טוב לי נמאס
אני עפתי . עזבתי את הכיסא והתחלתי ללכת אל עבר הדלת . נו אז אולי מאי לא הבינה לא נכון , זה שהיא לא מצאה אותי והחדר של דניאל היה סגור לא אומר שהיינו ביחד .
"דניאל?" פתאום שמעתי את הקול שלי מתוך הסרטון .
"גאי תסתובב או שאני יבעט בך !" הלכתי במהירות אחרונית והסתובבתי אל עבר הסרטון , עיניי נפערו
לרווחה ופי נפער , חשבתי שהלשון שלי עומדת ליפול .
עמדתי מול דניאל בחזיה ותחתונים ושום דבר אחר , אני חושבת שאני עומדת להתעלף . מה לעזעזאל
עשיתי שם ולמה הלכתי אליו ערומה ? תהרגו אותי , בבקשה מישהו ?
דניאל זרק אלי שמיכה ובעט את גאי מתוך החדר , שהעיניים שלו עדיין עצמות .
"מה לעזעזאל את עושה? תחזרי לחדר שלך לשים בגדים!" בסירטון העפתי את השמיכה והתקרבתי
אל דניאל , פשוט דחפתי אותו אל הקיר וסגרתי עליו , אימא ! מה אני עושה ?!
"דיי גבי את שיכורה." זזתי ממנו ונעמדתי מולו , שלבתי את זרעותיי והרמתי גבה .
"אני לא חושבת שאם הייתי שיכורה אלי כהן היה לוקח אותי לצד , תאמין לי שאני לא שיכורה !" אמרתי
בצלילות רבה , רגע אז לא הייתה שיכורה ? "אני רוצה אותך!" אמרתי לו בזמן שהרמתי את חולצתו
והורדתי אותה . שמתי את כפות ידיי על פניי , אני לא רוצה לראות את זה , אני לא רוצה לראות את זה!
"תפסיקי , אם תמשיכי ככה אני פשוט השתגע . אני לא יכול!" דניאל ענה לי , הזזתי אצבע מן העין שלי
וראיתי משהו שאני פשוט לא מוכנה לתאר , זה מצחיק , ואו הייתי בלי בגדים . פשוט באותו הרגע צחקתי כמו מטומטמת כדי להעבור על כול הבושה , הייתי אדומה נורא ודניאל הרכין את ראשו אל כפות ידיו ונאנח בכבדות .
"נו, בבקשה גם ככה לא נזכור כלום למחרת." התחננתי מולו , מה אני מטומטמת ? איך יכולתי לעשות את זה , רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה מיוחדת , ולא עם סטוציונר שעד לפני יומיים לא הרגשתי אליו שום דבר , או יותר נכון הדחקתי ממני את הרגשות האלו .
נשקתי אותו , הוא זרם . לא יכולתי לדחוף אותי אחורה ופשוט לסגור אותי בחדר ? היית חייב להמשיך לעשות את זה ? אחרי מספר דקות כבר יכולתי לאמת את הסיפור של מאי , הבנתי איך היא יודעת .
באמצע הלילה , זה העביר כמה שעות קדימה . דניאל ברח פשוט מהחדר והשאיר את הדלת פתוחה , ראו שתי צלליות באור , דניאל דיבר עם מאי והתחנן לא לספר שום דבר . מאי אמרה שהיא לא יכולה
לשקר לחברה הכי טובה שלה והיא הלכה . תודה שאלוהים ברא לי חברה כזאת .
דמעות התחילו לרדת לי במורד הלחי , הן היו מרות דכאוניות . איך כול זה קרה ?
דניאל רק שיקר לי שהוא לא זוכר שום דבר מהלילה הזה , הוא גרם לי להרגיש שאני לא היחידה ששתיתי יותר מידי . אבל מה שבטוח שאף אחד מאיתנו לא היה שתוי .
דניאל כיבה את המחשב והסתובב אלי .
"גבי," הוא התרומם במהירות .
" אל," התרחקתי אחורה במהירות " אל תתקרב אלי , לא עכשיו ולא לעולם . אולי אנחנו חיים באותו הבית אבל אני מקווה שלראות אותך כמה שפחות , אנחנו לא אחים כי אחים לא היו עושים את זה
אחד לשני ואני מצטערת על זה , מאוד . אני לא ידעתי מה עבר עלי באותו הלילה ואני גם לא זוכרת את זה , היית יכול לעדוף אותי! אני פשוט רואה שאי אפשר לסמוך עליך!" צעקתי אליו ורצתי להסתגר בחדר בשקט , בוכה בפינה . שומעת את הדפיקות על גבי הדלת .
הפעם השארתי את המפתח בתור הדלת.