שריטה במוח / פרק 5

זאת לא הייתה הנשיקה הראשונה שלנו בלילה הזה , הנשיקות המשיכו לאורך כול הלילה בלי
שאף אחד יראה וגם לפי וגם אחרי הנשיקה נתתי לדניאל לשתות כוס של וודקה . אני מקווה שהוא
לא יזכור שום דבר מהערב הזה כי אם כן אני עומדת להצטער על זה הרבה מאוד זמן .
אלי כהן ניסה להתקרב אלי עוד מספר פעמים אבל למה בכול פעם שהוא שלח לעברי יד דניאל צץ
מאחורי גבי במהירות כזאת והעיף כאפה לעברו של אלי , הוא נרתע לאחור והלך לבנות אחרות .
זה קרה כבר מספר פעמים במסיבה , דניאל סימן לעצמו כבר מספר בנים במסיבה ולאף אחד מהם
אסור להתקרב אלי , עוד יחשבו שאני מצורעה . איזה ילדת כאפות .
בשעות הלילה כולם התחילו ללכת , מעטים נשארו בבית שלנו ואני ודניאל היינו צריכים לעשות חיפוש
בכול חדר וחדר . למזלי אף אחד לא נכנס לחדר שלי כי נעלתי אותו והוא היה מסודר אבל החדר של
דניאל , זה כבר סיפור אחד . הוא התעצבן שהיו בחדר שלו אנשים והם עסקו בפעילות שלהם והוא
לא היה חלק מזה .
" לילה טוב." אמרתי בשקט לדניאל וסגרתי את הדלת , הוא חייך לעברי ונפל על המיטה שלו . מי שעדיין
לא הבין החדר שלי והחדר של דניאל הם אחד מול השני אז אפשר לראות מה השני עושה בלילה לצאת
למסדרון ולא לפתוח את הדלת לרווחה בתקווה שהדלת של השני פתוחה .

"בוקר טוב."דפק דניאל על הדלת של החדר שלי , פקחתי את עיניי והבטתי לתקרה . אלוהים אדירים ,
מה זה הכאב הראש המזדיין הזה ? מאיפה הוא נפל עלי ? בוא נראה אם אני זוכרת מה קרה אתמול ,
אוי אני מקווה שלא השתכרתי אתמול מאוד .
הכול היה מטושטש ולא הצלחתי להיזכר במה שקרה אתמול , הדבר היחיד שאני זוכרת זה את היום הראשון של החופש הגדול שמאי אמרה לי שלדניאל יש רגשות חזקים כלפיי , חוץ מזה אני לא זוכרת דבר מהמסיבה של אתמול , אוי זה לא סימן טוב .
החלפתי את הפיזמה שלי לשורט וגופייה פשוטים והלכתי למטה , דניאל בדוק הכין ארוחה בוקר ועבר
אל הדואר של היום , שתי מעטפות היו בצד והשאר היו חשבונות שצריך לשלום .
"ההורים שלנו שלחו לנו כסף מרוסיה , רוב השליחות שלהם שם . הם לא יבאו לחג המולד השנה אנחנו
נטוס לרוסיה ." כן אנחנו חוגגים חג מולד . האבות שלנו נוצרים ואמהות יהודיות והמשפחות שלנו רוסיות
ו*נובי גוד זה חג שכול המשפחה מתאחדת , אני לא מוכנה לחגוג אותו רק עם דניאל .
"אצל דוד מיכאל ודודה קלרה?" שאלתי , דניאל הנהן .
לקחתי את המעטפה שההורים שלי שלחו לי וקבלתי אלפיים חמש מאות שקל , כנראה שהם החליפו ברוסיה את הכסף ,ושלחו לי בצ'ק את הכסף .הייתי שמחה , אני יכולה ללכת לקנות בגדים חדשים
ועל הדרך לקנות קופסאת נקסט . החופש מתחיל להיות כיפי .
"גבי," דניאל פתח מעטפה מסויימת שהוא החזיק " בקשר לאתמול.." מה קרה אתמול ?
כווצתי את גבותיי , למה הוא מתכוון ? מה קרה אתמול ?
"את זוכרת משהו?" אם דניאל לא זוכר מה קרה אתמול וגם אני לא זוכרת , אני לא באמת רוצה לדעת
מה קרה אתמול כי זה באמת יתחיל להיות מטריד .
הנדתי את ראשו לשלילה " הדבר האחרון שאני זוכר ," הוא הניח את המעטפה על השולחן "זה שאמרתי
לאלי כהן לעזוב אותך . תגידי לי בבקשה שלא היית איתו." קברתי את פניי בידיי והתחלתי לבכות.
" אני לא זוכרת!"