שריטה במוח / פרק 2

למטה חיכתה לי מאי , עם המזדה השחורה שלה . בחיי אני חייבת לעשות רישיון ברגע שההורים יחזרו
אל הארץ , נמאס לי להיות תלויה באנשים אחרים זה כול כך מבאס .
שיערה הזהוב נפרס על גבה כמו מעיל ועיניים ירוקות נצצו על גבי האור ונכנסתי אל עבר האוטו שלה ,
היא נשענה קדימה על ההגה ובהתה במנורה הגבוה שעמדה מול האוטו .
"מה קרה?"היא שאלה בלחש , לא רצתה להזיז את מבטה מהאור החם והיפה שנגלה לפנינו .
לא רציתי להתחיל לשאול את מאי איך היא יודעת מה קרה כי היא כבר יודעת לקרוא אותי מספיק בשביל
לא לומר שום מילה .
"כלום." מלמלתי ביני לבין עצמי .
"גבי ," היא הזיזה את מבטה מהמנורה והסתכלה עלי , היא מצמצה מספר רגעים כנראה שהאור השפיעה
על הראיה שלה ובמקום הפנים שלי היא רואה נקודת אור גדולה . זה הגיוני , המוח שלה כבר קלט את
כול זה . טוב , לא נעזוב את החניה אם אני לא יספר לה .
"רבתי עם דניאל." היא נאנחה והאנחה שלה נשמע כמו שאלה 'שוב? זאת הפעם החמישית השבוע' , זה אולי בגלל שאנחנו מתנהגים כמו אחים , אנחנו רבים כול יום ויום ובאמת שיש לנו תחביבים משותפים אבל
אי אפשר להשוות אותנו לאחים , אבל כול הזונות שבאות לדניאל כול שבוע כמעט לא באמת אכפת להן
אם אני אחותו של דניאל והאם אני דומה לו . כול עוד הוא לא משתף עוד בחורה במה שהם עושים הן שמחות עד השמיים , איכס , רק לחשוב על זה.
משכתי בכתפיי ונתתי מבט אחרון בבית ונסענו .

נכנסו אל המועדון , הוא היה מלא עד אפס מקום והאורות כיכבו על רחבת הריקודים , הלכתי לשתות עם
מאי וכול החברה היו על הרחבה . אני שונאת לרקוד במקום מפוצץ פשוט בנים עושים את עצמם נצמדים
אליך בטעות ומנענעים את המותנים שלהם בצורה לא נעימה . אז אני כבר מעדיפה לשבת לשתות .
"ג'ין וטוניק." אמרתי בפשטות .
הברמן מיד מילא את הכוס במשקה חריף שירד בגרוני ושכח ממני את כול המריבה המטומטמת עם דניאל , אני לא מבינה . איך הוא יכל לומר שיש לי שריטה במוח ? כול מה שעשיתי עשיתי בשבילו , כיבדתי אותו שהוא ביקש ממני לא להיכנס לקשר רומנטי בגיל צעיר כי זה יפגע בי בסוף אבל אני כבר גדולה ולעזעזאל אני יודעת לחיות.
לגמתי שוב ושוב , מאי הדליקה שתי סיגריות והושיטה לי אחת . אלוהים תהרגו אותי , כמה חתיכים .
אבל הרוב ערסים שרוצים רק דנשבר אחד , ברור עכשיו מה .
"גבי על מה את ודניאל רבתם?"לקחה מאי שחטה מהסיגריה.
לגמתי מן הכוס ולקחתי שחטה מהסיגריה , העשן והמשקה החריף התכרבלו יחד בתוך הגרון שלי ונתנו לי מנוחה מכול הבלאגן שהיה לי בראש .
דפקתי את הכוס על השולחן "הוא לא מסכים לי לצאת למועדונים , הוא לא מסכים לי ללכת עם הבגדים האלו , הוא לא מסכים לי חבר ואני מכבדת את ההחלטות שלו . מגיל קטן עשינו הסכם שאני מקשיבה לו כי הוא יודע מה טוב בשבילי . בסדר את זה הבנתי , אבל הוא אמר לי שיש לי שריטה בראש ואני לא שייכת לעולם של הרומנטיקה ואהבה . למה להיות רשע ?" לגמתי לגימה גדולה יותר .
"תראי ," הסתובבה מאי לכיווני וכיבתה את הסיגריה , עזבה את הכוס ורכנה לעברי , ידעתי שהיא עומדת להגיד לי משהו ברצינות . הסתכלתי לה בעיניים .
"נשבעתי לדניאל שאני לא יספר לך שום דבר אבל אני לא יכולה לראות אותך נפגעת בגללו," החברה התחילו להגיע אלינו מכול קצוות המועדון " יש לשניכם שריטה במוח , דניאל צודק בכך שאת לא רואה
בעיניים את עולם האהבה ולו יש שריטה שהוא פשוט לא מוכן להודות ברגשות האמתיים שלו כלפיך .
השריטה שלך יותר גדולה כי את רגילה לראות את דניאל עם בנות כבר ארבע שנים ואת בטוחה שאין לך רגשות כלפיו ואת שונאת אותו , אבל זה לא נכון ואני רואה את זה , אני רואה את זה בעיניים שלך .
לכול בן אדם יש שריטה במוח אבל שלכם כול כך מטומטמת שחייבים להחיות אותה." המילים של מאי נכנסו מאוזן אחת ויצאו מאוזן שניה , ישבתי והסתכלתי עליה בתדהמה .
החברה התאספו סביבנו והבטתי בהם בתדהמה , קצת מבולבלת אבל בכול זאת לא יכולתי לדבר .
"סיפרת לה?" פתאום הצלחתי לצאת מ'היי' שהייתי בו , הם גם ידעו ?
"ידעתם?"שאלתי בכליון עיניים , וברגע הכי לא מתאים דניאל הגיעה .
בעלתי את הרוק שלי וזרקתי שטר של חמישים על הבר , הברמן חייך לעברי ולגמתי את כול השתיה בלגימה אחרונה , לקחתי את הסיגריה לפה ושפשפתי את העיניים . הרסו לי את החופש הגדול , איך אני יכול עכשיו לחיות עם דניאל באותו הבית שאני יודעת שיש לו רגשות חזקים כלפיי והוא נמצא בחדר שלו עם אלפיי בנות כול הארבע שנים האלו ?
"מה קרה?" הגיח דניאל מאחור גאי עם חיוך מסטול על הפנים שלו ובחורה נמצאת תחת הזרוע שלו .
" דניאל צא מהסרט , סיפרו לאחותך הכול!" הקליקה שרון מול פניו של דניאל אבל אני כבר לא הייתי שם , ברחתי מן המועדון שהבחילה עלתה בגרוני . לא הייתי צריכה לשתות יותר מידי .
זה עומד להיות חופש קטלני .