שריטה במוח / פרק ניסיון ( נראה אם אני יכולה לחזור לאתר.)

פתחתי את דלת הבית .
מולי עמדה נערה בת שמונה עשרה , עם מעיל עור ענק ומתחתיו שום דבר . ואם כן יש אלו בגדי
הלבשה תחתונה או בגדים מזריהים שהם יפשיטו אותם במהירות , היא הסתכלה עלי בתדהמה
ולא הבינה מי אני , ומה אני עושה בבית הזה .
הרי דניאל קרא לה ונערה עומדת מולה , כנראה שהיא חושבת לעצמה ברגעים האלו מי זאת והאם היא
התבלבלה בבית ? יכולתי לבחון במחשבה זו כי היא הסתכלה על השלט שעל הדלת מספר פעמים
וגם בדקה את המסדרון מספר פעמים לבדוק שהיא לא טועה .
"מחפשת את דניאל?"היא הנהנה בבושה .
"למעלה." הצבעתי אל עבר המדרגות של הפנטאוז שלנו , היא נכנסה כמו רוח סערה אל תוך הבית
ורצה אל עבר המדרגות. שניה לפני שהיא נעלמה לתוך חדרו של דניאל היא צעקה לעברי .
"ומי את אם אפשר לשאול?" כמה פעמים שמעתי את זה בשנים האחרונות .. במשך שלוש שנים כול
שבוע נמצאת אצלנו בבית בחורה אחרת וכול פעם אני צריכה לפתוח את הדלת ולגלות שהבחורה שעומדת
מולי זאת לא אותה בחורה מפעם שעברה , בעודה בוחנת את המקום בו היא נמצאת אני צריכה לנשום
עמוק כדי לא לצעוק לדניאל שעומדת מולי זונה .
"אחותו." היא חייכה לרווחה ושמעתי אותה טורקת את הדלת מאחוריה , כלבה .
אני לא באמת אחותו של דניאל כמו שכולם חושבים , אנחנו גרים באותו הבית כי ההורים שלי עובדים יחד
ובנוסף הם חברים מהילדות , שניהם נמצאים בנסיעות עסקים מחוץ לארץ והם משאירים אותנו כאן לבד .
שאני מסיימת את הבית ספר ודניאל כבר בצבא והכול נמשך כצפוי .
מצד אחד זה כיף שהחופש הגיע , בלי בית ספר ,כול הבוקר והצהריים לישון ובערב מסיבות ומעדונים והצד
הרע שכמות הבחורות שנמצאות אצלנו בבית גדלת מרגע לרגע .
ופתאום התחילו הרעשים מהחדר של דניאל , הלכתי להכין לי משהו לאכול והתיישבתי ליראות צחוק
מהעבודה , גאד , זה כולכך מעצבן !

" ביי מאמי." נשקה הזונה לדניאל על השפתיים ברעבתנות , הוא נאנק והצמיד אותה אל הדלת .
אלוהים תמצאו חדר , יש כאן לפחות חמש חדרים שאני לא נמצאת בהם ועוד שני חדרי מקלחת שהם
יוכלו להמשיך לעשות את הדברים שלהם.
"חיימשלי." הוא טרק אחריה את הדלת וחייך "אחת מהטובות!" הוא צחק , צחוק התגלגל בכול הבית .
לקחתי את האייפון שאימא שלי שלחה לי מאמריקה וראיתי שמאי שלחה לי הודעה שיש היום מסיבת
פתיחת החופש הגדול במועדון של העיר , ברור שאני יבוא . מי המשועממת שתשאר בבית היום ?
"דניאל אני הולכת למועדון , אני יחזור באחד ." אמרתי בפשטות והתחלתי לעלות אל עבר המדרגות ,
שמעתי את הצחוק שלו דוח ומפסיק .
"מה מועדון?"הוא פתח את הדלת בתנופה .
"מועדון .. מאי הזמינה אותי . ועכשיו תביא לי להתלבש." אמרתי והעפתי אותו לאחור , טרקתי את
הדלת בפנים שלו .
"את לא הולכת למועדון ,"הוא פתח שוב את הדלת ובחן אותי "במיוחד את לא יוצאת מהבית הזה
עם הבגדים האלו , אל תהיה טיפשה." הוא נשמע נרגז , הבטתי על הבגדים שלי .
לבשתי שורט ג'ינס שחור וגופיה שחורה פשוטה עם נעלי עקב גבוהות שחורות , סך הכול תלבושת רגילה אני ככה יוצאת מהבית כול יום .
"אוי דניאל אתה סך הכול השומר שלי , לא אבא שלי!" התעצבנתי וסגרתי שוב את הדלת והתחלתי
להתאפר . קצת רימייל ואיילנר ואודם . ממש אני רוצה להתאפר ולהיראות כמו בובת ברבי ממלאבו .
"ומה תעשי במועדון ? לשתות ולרקוד?"הדלת נפתחה בשנית .
התחלתי לעשות פן כדי לייבש את השיער הרטוב ודניאל התחיל לעצבן אותי , ואי אני תמיד צריכה לריב
איתו לפחות שעה כדי שאני הצליח לצאת מהבית . אני לא מבינה מה הבעיה שלו , הוא כול הזמן
נמצא עם בנות ואני לא יכולה לצאת עם חברות למועדון ?
"סתם לרקוד , להכיר בנים , להנות .. לחיות!" אמרתי בעצבנות , עשיתי כול מה שהוא אמר לי בשנים
האחרונות , למדתי , לקחתי שיעורים פרטיים בשביל לעשות את התעודה טובה יותר . שמרתי בסוד
על זה שהיו לו איזה שלוש חברות באותו הזמן , נפרדתי מהם בשבילו , לא סיפרתי להורים על המסיבות
שהוא עשה ובכול זאת הוא תוקע לי סכין בגב .
" את קטנה מידי !"
" אני בת שש עשרה !" קטעתי אותו .
"הבנים יכולים לנצל אותך , כול הזמן הם חושבים רק על דבר אחד וזה לשכב איתך , את תמימה גבי
ובכול זאת את לא מקשיבה לי ." אני תמימה ? לא היה לי חבר אחד כי דניאל לא הסכים לי בגלל שהוא
שכנע אותי שאני קטנה ותמימה והם יוכלו לנצל אותי ? טוב אני רוצה רק להגיד לך שהשתנתי ואני
לא אותו בן אדם שהיה .
"כמו שאתה עושה?"
" כן כמו שאני עושה !" הוא צעק והניח את כף ידו על הדלת "כי אהבה זה לטיפשים , זה רק ניצול
ופגיעה . אני לא רוצה שבנות יבכו בגללי ובגלל זה עדיף לי להיות בקשר לא מחייב ."
"בגלל זה לא הרשת לי שהיה לי חבר .. ידעתי שאתה לא חשב שאני תמימה ."
" אף פעם לא חשבתי שאת תמימה אבל ידעתי שתיפגעי מהר , את מיוחדת משאר הבנות בכול העולם
הזה."
"מיוחדת באיזה צורה?"שאלתי בסקרנות .
" את לא אחת שחיה בתוך עולם של אהבה , את לא שייכת אליו .!"
"למה אתה לא חושב שאני שייכת אליו ? אני שייכת אליו בדיוק כמוך ובדיוק כמו כול האנשים בעולם .
אף אחד לא יכול לא להיות שייך לעולם של האהבה , כולם מאמינים בו !" אמרתי בכעס רב , אין לו את
הזכות לישפוט אותי .
"כי יש לך שריטה בראש !" מה ?
"את לא מאמינה בעולם הזה , את לא שייכת אליו כי אין לך את נקודת המבט של הבנות בגיל שלך ,
את לא יודעת מה זה להיות מאוהבת ."הדמעות עמדו על קצה העין מתכננות ליפול מטה .
"דניאל ," אמרתי ברוגע " אולי אתה גר איתי באותו הבית אבל לעולם לא תהיה אח שלי.!" אמרתי
בכעס וירדתי למטה .