שקרניות קטנות פרק 3
נקודת המבט של טל:
מוזר, שווג פתאום לא הרגישה טוב… כנראה היא חטפה איזה וירוס של עשרים וארבע שעות…
או מאי גאד, האם אני רואה טוב?ירין מתקרב אלי
מסדרת שיער בעדינות
ואז הוא אמר בקול מושלם "טל?"
"מה?" אמרתי בקול חמוד
הוא אמר בקול חשוד "ראית במקרה את שוגי?"
אני לא מאמינה עד שהוא מדבר איתי זה על שוגי…
נראלי הוא אוהב אותה… טוב, טל פוקוס
אמרתי לו "כן, היא הלכה הביתה… היא לא הרגישה טוב"
"אה" הוא אמר בקול עצוב ומבואס…
נראלי הוא מאוהב בשוגה
הוא כל הזמן מדבר עליה… ואני כל כך אוהבת אותו, וגם שוגה אוהבת אותו
אולי הגיע הזמן, הגיע הזמן שאני ישאל אותו אם הוא אוהב אותה
"אממ.. ירין?"
וירין אמר בקול חשוד "מה?",
אמרתי בקול עצוב ונאנח "אתה אוהב את שוג?"
ואז ירין אמר בקול שמח "כן, איך את יודעת?זה כבר יושב לי על הלב המון המון זמן."
"סתם אינטואציה נשית" אמרתי בקול שקט
"את יכולה אולי לסדר ביני לבינה?, כאילו לשאול אותה אם היא אוהבת אותי?." ירין אמר בקול שמח ומעט עצוב
אני כבר במילא יודעת ששוגי אוהבת אותו, אבל אם אני יגיד לו את האמת לא יהיה לי סיכוי איתו בחיים,… אבל אני לא יכולה לשקר זה גם לא הוגן כלפי אבישג, אוף אני לא יודעת מה לעשות… טוב החלטתי!!!
"לא,היא לא אוהבת אותך… היא אוהבת מישהו אחר" אמרתי בקול עצבני
ואז ירין אמר בקול מעט עצוב "את מי?"
אוף הוא לא מרפה!!!
"מישהו מהעיר אתה לא מכיר"אמרתי בקול מבואס ומעט עצבני"
"אוקיי, תודה" הוא אמר בקול עצוב והלך מבואס
אני לא מאמינה שעשיתי את זה
אני לא מאמינה ששיקרתי, ועוד בנוגע לשוגי… איך עשיתי לה את זה
היא בחיים לא תסלח לי
אוי לא
נקודת המחשבה של שוגי:
למזלי הכדור לא פגע בי
"אני נותן לך הזדמנות אחרונה לספר לי איפה זה, כי בפעם הבאה אני יפגע בך" האיש במסכה אמר
"תעזוב אותי, אין לי מושג על מה אתה מדבר" אמרתי בקול עצבני וצעקני
ואז הוא ירה כדור באויר
"דיי,דיי בבקשה אני אומרת לך שאינלי מושג על מה אתה מדבר בוא תניח את הרובה ונדבר על זה בשקט"
"סתמי, רק אני מחלק פה פקודות!!!"
ואז הוא כיוון אליי את הרובה
"לא, לא חכה שניה שניה… בוא תסביר לי לאט וברור, על מה אתה מדבר?מה אתה מחפש שנמצא אצלי?אני מתחננת"
"המפתח" הוא צעק
"איזה מפתח?" אמרתי בלחש
"אל תשחקי לי אותה עכשיו מפגרת, תביאי לי את המפתח עכשיו, או שאני יורה"
ואז הוא כיוון אלי את הרובה
הוא בא לירות בי ואז משום מקום ירין בא ונתן לו בעיטה
וירין אמר "בפעם הבאה תתעסק עם אנשים בגודל שלך!!!"
"ירין??" צרחתי
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בקול חשוד
"זה לא משנה עכשיו העיקר שאת בסדר" הוא אמר בקול דואג
ואז התחלתי לבכות והוא ניגב מעיני את הדמעות
"הכל בסדר עכשיו, את איתי" הוא אמר לי בקול מנחם
נקודת המחשבה של ירין:
אני לא יכול,
הלב נשבר לי שהיא בוכה
באלי לבכות איתה…, אני אוהב אותה כל כך…
אני רוצה לנשק אותה אבל אין לי את האומץ
"שוג?" אמרתי בקול לחוץ
"מה" היא אמרה בקול שמח וציחקקה
"אני אולי לא טוב בדיבורים, אבל אני טוב במעשים" אמרתי בקול לחוץ
באתי לנשק אותה ונישקתי אותה נשיקה בפה ואז היא הלכה אחורה ישר ואמרה
"מה אתה עושה?"
תגובות (4)
הפעם אני לא אגיב על הכתיבה. זה השתפר מהפעם האחרונה, ואני רואה שלקחת את ההערות לתשומת ליבך וגדלת מהן. יש מקום לשיפור, אבל זה לא רע יחסית למתחילה ^^
אני רק אגיד דבר אחד לגבי התדירות בה את מפרסמת את הפרקים.
תראי, זה לא חוק או משהו כזה בכתיבה, ועדיין, לדעתי האישית רצוי לא לפרסם כמה פרקים ביום אחד. צריך גם למתוח את הקוראים, את לא חושבת? או שזאת רק אני? [ואם תסתכלי בשתף סיפור בצד שמאל למטה, יש שמור כטיוטה. זה נשמר בעמוד שלך כך שרק את רואה את זה]
כאילו, מגיע לקוראים להימתח! לא שהם עשו משהו רע, אבל לדעתי זה מעודד גם את הקוראים לחשוב על הסיפור יותר לעומק ולהבין כל פרק בפני עצמו. אולי זאת רק אני, אבל לא נורא, רק רציתי לשתף אותך.
שוב, השתפרת ממה שראיתי [זה לא סוג הסיפורים שאני אוהבת אז אני קוראת פרק כאן פרק שם, לא הרבה. ממה שראיתי בהתחלה בהשוואה לעכשיו יש שיפור] ואני מקווה שרק תעלי ותצליחי~
אעאעאעאעאע סוריי כל כך שלא הגבתי על שאר הפרקיםםם אבל אני עכשיו כל פרק יגיב ,טוב אז זה מ ו ש ל ם אומייגד יש לך כתיבה מהממת ואל תתיחסי לכל האלה שאומרות זה שפה נחותה וכאלה כי מה הן חושבות לעצמן ?! את לא איזה חפץ שאם רוצים אפשר לשנות כי זה הכתיבה שלךך ואם הן לא רוצות לקרוא את הסיפור שלך שלא יקראו לא צריך מהן טובות העיקר שאני מגיבה חח <3 ואחרי הכל תמשיכייי עכשיוו
אני גם רוצה להסביר למה אני מגינה על בלונדי כי תקשיבו היה לי סיפור בחשבון אחר והוא היה מאןד מצליח וקיבלתי תגובות מאןד טובות עד שכותב פב באתר נראה לי שקוראים לו דני התחיל לכתוב לי תגובות רעות ואז באו עוד כל מיני כותבים שתומכים בדעה של דני וככה היה בכל פרק הם הגיבו והעליבו את הסיפור שלי ואז נגמרה לי המוטיבציה להמשיך והחלטתי שאני לא מסוגלת יותר ופשוט פרשתי מהכלל עד שהחלטתי שאני חוזרת אז פתחתי את החשבון הזה וזהו עכשיו אתן מבינו סבבה ביקורת בונה אבל תבינו שכשאתן רושמות את זה אי אפשר לדעת עם זה בטון של כעס או דווקא טון רגוע ושלוו שבו את מסבירה שבאמת שהכוונה שלך היא שהסיפור יצליח
אני מצטערת מאוד שזה מה שכתבו לך, ואני לא אכחיש שיש כאלה שבאמת מגיבים רק כדי לצחוק ולהעליב ולא להגיב ביקורת בונה כי… אנחנו לא ממש בוחרים מי נמצא כאן ומי לא, מה לעשות. אז בואי אני אספר לך איך מבדילים שלא יהיה בלבול כזה יותר.
לרוב, כשמגיבים לטובה, רוצים לעזור לך אז כותבים משהו כמו "קחי לתשומת ליבך" או "בהצלחה בהמשך" או משהו כזה. גם אם זה לא כתוב, לרוב אלה שצוחקים עליך יקראו לזה בשמות רעים כמו זוועה או יצחקו עליך שאת לא יודעת לכתוב וזה די בולט כשהם עושים את זה. יש כאלה שקשה יותר להבין אם זה צחוק או ביקורת בונה, אבל גם אלה שצוחקים עלייך כותבים לרוב הסבר מה הפריע להם. אולי זה מעליב, אבל אם תשפרי את מה שהם כתבו אז תוכלי להראות להם שאת טובה וחזקה, ואם הם רוצים לצחוק אז שילכו למקום אחר. אם הם לא כותבים מה הפריע להם זה בגלל שהם בעצמם לא מוצאים משהו רע או עצלנים לכתוב משהו, אז אין מה להתייחס אפילו לתגובות האלה. מעציב מאוד לקבל אותן, אבל תמיד יהיו אנשים שלא יאהבו מה שאת עושה… מה לעשות, העולם ככה.
לא להתייאש בגלל תגובות, זה שהם קוראים ומגיבים אומרים שזה לא כזה זוועה ובאמת מעניין אותם, אם לא הסיפור אז לפחות מה תגידי.