שקיות קטנות של אהבה – 2
האמת הכתה בה בהפתעה רבה כל כך , עד שהיא חשה עצמה מתנודדת מעט , עומדת ליפול .
היא הרגישה את אחיזתו מתחזקת קלושות , מנסה לאחוז , להיאחז .
היא הרגישה עצמה טיפשה ועלובה , ויותר מכל חסרת אחריות .
שאלות צצו במוחה ללא הרף , ולא היה לה פנאי להתפנות לכולן .
איך שכחת ? למה לא נעלת ? איך יכולת להיות חסרת אחריות כל כך תמר ? איך ?
כל כך הרבה זמן שהחזיקה , במגירה קטנה ונעולה , את הסודות שלה , שעכשיו , שנחשפו לאוויר הפתוח , היא הרגישה צורך עז לכסות את עיניה כאדם שלא ראה אור יום זמן רב כל כך , עד שהאור הכאיב לו , צרב.
הכבדות שהרגיעה אותה כל כך קודם , העיקה עליה עכשיו , היא רצתה להתנער, לצאת מקיפאונה , להכחיש הכל . הוא יאמין לה . ידעה .
אך כל גופה היה עכשיו כשק עופרת , ועיניה, נעצמות כמאליהן סירבו להיפתח אליו ולהסביר .
הכאב החל תופס אותה בין הצלעות , כאב של אבדה , הוא טיפס מעלה , לעבר החזה , נגע בלב ושרף אותו . היא ניסתה להרגיע את השרפה , לדבר אל גידי בעיניה , לקוות שיבין , אך זה היה מיותר , מבטו , החם כל כך כדרך הרגל , קפא עכשיו , ועיניו , הכחולות שנראו לה תמיד כמעמקים צלולים נדמו לה עכשיו כזכוכיות שבורות . מאיימות , מסוכנות .
הוא עזב באחת את ידה . חושב שבכלל הוא לא חייב להיות פה ,ניסה לפסוע צעד אחד אחורה , ולא יכל.
ליבו מנע ממנו ללכת , אפילו המחשבה על כך הכאיבה לו . אז נשאר .
לרגע נבהלה , ולאחר נרגעה שהמשיך לעמוד במקומו .
לאט, בכובד ובמאמץ התיישבה על רצפת הפרקט הרטובה , התעלמה מריח מרק האלים כמעט שעלה ממנה, שעורר בה בחילה נוראית .
היא פקחה את עיניה וסגרה לסירוגין , ניסתה להעביר לו שישב לידה , שהיא מוכנה לספר .
הביט , שתק , הבין , התיישב על המיטה .
לא לידה אמנם , מוחה ציין עובדה , אבל לפחות ישב .
וכך , בתוך זיכרונה המעומם שטבע , להרגשתה במים מרגיעים עכשיו , דלתה , פרט לפרט , את הסיפור שהביא אותה לרגע הזה ממש .
היא הייתה באיזו מסיבה , אמרה , הצוללת נדמה לה , ניגנו מוסיקה טובה והיא רקדה , היה שם איזה אחד , ניסתה להיזכר , שניסה להתחיל איתי כל הזמן , אמרה , לפחות כך חשבה , הודתה , היה מאוחר והיא הייתה לחוצה והוא הציע לה להסתדר , אדם מבוגר כזה , שמן , מסריח מסיגריות , שכל הזמן ניסה לגעת בה , והיא הסכימה , היא לא ממש ידעה למה , אולי והמוסיקה , והרעש , והאדרנלין , אבל יותר מכל , אמרה בשקט, היא פשוט רצתה להשקיט את הלחץ . צחוק צרוד מתמלט לה מהגרון , כי זו הייתה בדיחה שלהם " להשקיט את הלחץ " ככה תמיד , לפני מבחן , הם היו עושים איזה משהו , רואים סרט או מדברים בטלפון ביחד כדי "להשקיט את הלחץ " היא וגידי .
, גידי לא צוחק , על פניו מרוחה הבעה של הלם , היא תוהה מה היא עושה , בסוף מחליטה להתעלם .
אז הם הלכו לשירותים , אומרת, היא והשמן , אתה לא היית !, מנסה להבהיר , זה כבר לא משנה .
וגלגלו קצת על נייר כסף , ושאפו .
ניסתה , אהבה , התמכרה .
זה בערך כל הסיפור . אומרת בשקט , לא בטוחה שמקשיב .
הוא קם , ליבו דופק , הוא בחיים לא חשב שיסתבך במשהו כזה , ובשביל מה בכלל ?
אבל שהוא מגיע לפרוזדור , והלב שלו נשאר שם , אצלה בתוך היד יחד עם שאריות החומר , אז הוא חוזר ואומר לה " אני אעזור לך . אני נשבע "
והוא נשכב לידה ומחבק אותה , מוחה לה את הדמעות שהחלו לזרום בזמן שהלך , והיא , סוף סוף , נכנעת לכבדות .
תגובות (4)
כמו שכתבת ברציתי להוסיף , כן זה סגנון קשה ולא הבנתי כלום ><
אבל אני מחכה להמשךך ^ _ ^
חחחחח.. לא הבנת כלום ? או… חבל , אני אמשיך וגם אנסה עוד כמה פעמים את הסגנון הזה , תנסי להקשיב לסימני הפיסוק יורת , זה מאוד עוזר , ואז אולי ,תמצאי כמוני, כמה קסם יש בדבר …. תודה בכל מקרה לך ולשחר !
אני הבנתי וזה כתוב מעולה :)
תמשיכי באמת, אל תשימי *** על מה שאומרים.. תאמיני למה שאת חושבת שנכון :)
מחכה להמשך!
אוי! אני כל כך שמחה שמיהו אחר התחבר ואהב ומצא מה שאני מצאתי בזה :) אמשיך .. ותודה רבה לך !