שעת העוצר לאהבה | 3
"דרקולה." אני מסתכלת עליו והוא מחייך. הוא מתקרב אליי ומעביר את גב היד על הצוואר שלי. אני מחייכת.
"רעאר" הוא לוחש לי באוזן בצורה די מפתה ומטופשת, לדעתי. אני דוחפת אותו קצת, אבל אני נופלת למטה. הוא תופס אותי ומושך אותי בקלות למעלה, כאילו הייתי נוצה. אני מסתכלת עליו, העיניים עדיין פעורות מהשוק של הנפילה. הוא מנשק אותי ונעלם. מתאים לו. אני מגחכת. אני לא משחקת עם אף אחד מחבואים.
"חבקי אותי, נשקי אותי, תפלי איתי מצוק" אני שומעת את קולו מהדהד בראשי. טיפש. אני לא נופלת עם אף אחד מצוק. אני מתקדמת במהירות, כמה שאני יודעת, בני אנוש לא כאלה מהירים. אני שומעת צליל של חפץ נופל, ואני יודעת שהוא כל כך קליל שבקלות אפשר להתבלבל.
אני לא מפנה את המבט, כי אני יודעת שזה הוא, שם. הוא מכניס את היד מתחת לחולצה ולמטף לי את הבטן בצורה הכי נעימה וקרירה שיש. להיות איתו זה לא קיפאון דם או משהו בסגנון, להיות איתו זה קור חם, זה אמיתי.
~~הוא מסובב אותי בשניות, ומרים את הרגליים שלי על מותניו. הוא מצמיד אותי לעץ, ואת שפתיו לשפתיי. אני מרגישה את האגרסיביות העדינה, והתשוקה שבנשיקה הכל כך ייצרית שלו. אני נסחפת לתוך מערבולת חושים לא מוכרת, שונה. בחיים לא הייתי במצב כזה קודם.
אני מרגישה את היד הקרה שלו מלטפת לי את הירך החיצונית, אבל כל כך חם לי מבפנים שאני מרגישה כאילו אני עומדת להתפוצץ. אני מחזיקה בשתיי ידיי את צדי ראשו, ומביטה בעיניו. אני שוקעת בירוק החודרני הזה. אני שוקעת…
אני פותחת עיניים. האור שחודר מבעד לחריצי התריס מסנוור אותי. שוב, החלום המוזר הזה. אני נשכבת על הצד ונושכת את היד בעוצמה. אני צופה בדם זולג החוצה. אני לא מבינה למה עשיתי את זה,
הדחף לא היה רצוני.
תגובות (11)
המשך!
3'> 2+ תגובות ממשיכה !!
אוממיגדד תמשיכיי עכשיוו
1+ תגובות ממשיכה טנקס לאב 3'>
המשךך דחוףף!!
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםם עכשיו תמשיכיייי!!
כבר רצה לכתוב אהובות שלי 3'>
המשך!!!!!
נוו מתי את ממשיכה?! :O
אני מסיימת משהו וכברר 3'>
אני מחכה :P