שני צידי הרוע / פרק 1 ( הצצה לסיפור שאני עומדת לכתוב ) .

" איכס , מסריח פה " !
" כול כך " .
" אותו ריח של אנשים מתים , ללא לב או נשמה " הסתכלנו על טקס ערפדים שמתקיים למטה ,
הוא מתקיים במגרש גרוטאות ישן ואני ואמיל יושבים על אחת המשאיות הגבוהות ביותר שראיתי
מימיי , בחרו בנו להיות השומרים , בלי שהעפרדים ידעו או ירגישו בנו .
כול טקס ערפדים , מאז שידוע לנו הם צריכים לקחת בין אנוש ולהפוך אותו לערפד , ויש בניהם לבין
ציידי בלאקוויל מן הפסקת אש כזאת , לא שאנחנו צריכים להאמין ליצורים האלו , מוצצי הדם , ואני
יודעת שהם עומדים להפר את הפסקת האש , רק היום ידענו על המזימות של הערפדים אבל שמענו
את זה מאנשי הזאב , ואם אפשר לומר הם לא החברים הכי טובים בעולם , אי אפשר לדעת מי מהם משקר ?!
החוקים היו :
* לא להקריב קורבנות אנושיים .
* לא להשתמש באוהבי ניבים .
* לא להפנט אנשים .
אלו היו החוקים של הערפדים , וגם לצערינו לצידיי בלאקוויל היו חוקים :
* לא להרוג ערפדים חפיי מפשע .
* לא לערוב להם .
* לספק לערפדים דם , מספקים אנושיים .
כמובן שאני נולדתי כדי להפר את החוקים , והערפדים לא ממש מודעים להולדת שתי אחיות ציידות חדשות ,
ובגלל זה שלחו אותנו לטקס הרישמי ביותר של הערפדים , ורק זיבולי שכל אני שומעת כאן , מתחת
לשמיים הריקים מכוכבים , ריח הערפדים מתפשט באוויר , הירח המלא מעיר עליהם ויללות של אנשי
הזאב נשמעים מן היערות הקרובים למגרש הגרוטאות , הרוח המצמררת בגופי , צמרמורת מכף הרגל
עד הראש ועור ברווז על עורי , מקווה שהטקס שלהם יגמר במהירות רבה , בנתיים מאוד משעמם פה
בגלל שהם עומדים בחוקים שהקציבו להם , יחסית ללילה של ערפל , לילה של צללים , העשן מתאסף
סביב הערפדים שזה מסמל שהם קוראים למלך שלהם , כן , כן , מלך כמו בגני חיות .
" למה זה מזכיר לי את הפנגוינים מדגסקר "? שאלה אמיל ותווי פניה התקווצו , היא הרימה גבה והמשיכה
לבהות בטקס המוזר של הערפדים , בזמן שהם מרימים את ידיהם גבוה וקרניי הירח מאירות עליהם ,
העשן מתאסף סביב רגליהם והריח , גורם לי להרגיש צורך להקיא " כי המלך שלהם , זה כמו המלך ג'וליאן
חושב שהוא באמת מלך , אפילו שהוא בן אלפי שנים , הוא החזק בניהם אחותי " זה נכון , המלך של
הערפדים , גורדן הוא הערפד החי חזק שלא נהרג עד השנה הזאת , שאר הערפדים עדיין טריים , ככה
הם קוראים להם .
" תשתמשי בכוח שלך , תגידי מה הם חושבים " גלגלתי את עיניי " אמיל , את יודעת שזה לא עובד
ככה , אני צריכה לגעת בערפד כדי לדעת על מה הוא חושב , חוץ מזה את יודעת שהוא לא יכול להפנט
אותי " כמה פעמים אני צריכה להסביר לאמיל או יותר נכון לכולם , שהכוח שלי , עובד רק מתי שאני
נוגעת באותו בן אדם שאני צריכה לנסות לקרוא ולדעת מי הוא , מה העבר שלו , הגיל וכול זה , פשוט
לקרוא עליו במוח כל מה שקרה לו בחיים מאז שהוא נולד עד היום , וזה נראה כמו סליל סרט בשחור לבן
מהיר שאני אפילו לא מצליחה לראות את התמונות אבל אני יודעת מה קורה .
" אני שומעת " אמרה אמיל , סובבתי את ראשי אליה " ר'יי אני שומעת " היא חייכה , שומעת מה ?
" בכי " היא ליקקה את שפתיה ובלעה את רוקה " בכי מר , סגור , פחד " היא פקחה את עינייה לרווחה ,
הערפדים באמת עברו על החוקים שלהם , הם חטפו בן אדם , נער או נערה , כי בן אדם אנוש בוגר
לעולם לא היה מראה את הפחד שלו ליד ערפדים " זאת נערה " פקחה אמיל את עינייה לרווחה , והביטה
בשמיים , מסתכלת על הכוכבים , הערפדים חטפו נערה ?
" היא סגורה במכונית , אלפא רומאו לבנה " עינייה נסגרו והיא השפילה את מבטה מטה , היא הסתכלה עלי
והנהנתי " אני לא מאמינה שזה שוב קרה " הטמינה אמיל את ראש בכפות ידייה , אני מאז שנולדתי הייתי
מודעת לכוח שלי לקרוא אנשים על ידי מגע , אבל אמיל מאוד מפחדת מזה שהיא חוזה את העתיד ,
הפעם החזיון שלה באמת עזר לנו ואני צריכה להציל את הנערה המפוחדת הזאת , גם ככה אני מסכנת
את החיים שלי בשביל הרבה אנשים , מה לעשות ככה זה החיים .
" את עומדת להחליף אותה ואז " בלעה אמיל את רוקה " לעמוד בת אנוש מלפני עשרות ערפדים " .
" כן " התרוממתי מהמשאית הגבוה והוצאתי את השרשרת הברזל שעטופה בכסף מהתיק שלי , משכתי אותם כדי לדעתאת החוזק שלהם , העמדתי אותם מולי ומול הירח , הכסף נצנץ " כוכב קטן , כוכב מנצנץ מעניין איזה ערפד היום יהרג " שמתי את שרשרת הכסף סביב מותנני כחגורה " ואני הולכת לשם , כי אותי " קפצתי מהגרוטאה המסריחה מהערפדים שישבתי עליה " הם לא יכולים להפנט , תאחלי הצלחה " חייכתי , אמיל נשארה לתצפת עלי מלעמלה , אם נגיד אני אצטרך תגבורת , שרשרת כסף לא תוכל לעצור עשרות
ערפדים " בהצלחה " צחקתי .
" כן , אני לא אצטרך את זה " הדקתי את המעיל עור שלי והלכתי לחפש את האלפא רומאו המזורגגת
הזאת !