“שני עולמות נפגשים זו אהבה שבפנים” – סיפורי ערסים – פרק רביעי

פרק רביעי – הוא במחזור

"אני לא מבין איך לא מצאת חברים עד עכשיו, עבר כבר שבוע מאז תחילת הלימודים!" רז אמר, אמון לא נשמע בקולו.
"אני לא מתחברת לאנשים בקלות." אמרתי ומשכתי בכתפיי. זאת הייתה האמת, אף פעם לא התחברתי עם אנשים במהירות.
"את פשוט מפחדת להתחבר לאנשים." הוא אמר, הרמתי גבה,
"מאיפה לך? אולי אני לא מתחברת לאנשים כי אני בעצם משוגעת שרוצחת את כל החברים שלה?" אמרתי בשעשוע, רז גחך,
"השגיא הזה עוד לא נרצח." הוא אמר והביט בי, לחיי האדימו ורז שרק.
"אתה יודע שאור אוהבת אותו?" העברתי נושא במהירות ושנינו נכנסנו אל תוך הבית.
אור הייתה אצל חברה ואמא בעבודה.
"אור?" רז שאל ושנינו התקדמנו לכיוון המטבח,
"היא לא אמרה לי את זה במפורשות, אבל זה נראה לעין. היא מסמיקה בכל פעם שהוא מדבר אליה, ומתעצבנת שאני ושגיא מתחבקים." משכתי בכתפיי ופתחתי את דלת המקרר,
"למה אתם מתחבקים?" רז אמר, כעס נשמע בקולו.
"אתה מודע לכך שאתה גדול ממני רק בשנה, ואתה מזדיין עם כל פרחה אפשרית?" שאלתי והוצאתי את הסיר בו נמצאו קציצות, ואיתן היה גם אורז לבן.
"כי אני גבר, את נערה." הוא אמר והוציא שתי צלחות מהארון שאליו לא הצלחתי להגיע.
"אני אישה. אתה ילד מגודל." צחקתי ולקחתי כף מהמגירה,
"שתקי כבר!"
***
"שון, פתחי את הדלת!"
"אני הרגע יצאתי מהמקלחת, אני עם מגבת רז!" נהמתי מחדרי ויישבתי את שיערי בעזרת מגבת קטנה יותר,
"אל תשחקי איתי משחקים ואל תאכילי אותי בשקרים, פתחי את הדלת, אני במקלחת!" רז צעק שוב, ולחיי האדימו מזעם.
אין בעיה. הוא רוצה שאני אפתח את הדלת? אני אפתח אותה.
הדקתי את המגבת לחזי ויצאתי מחדרי. ירדתי במדרגות ונעמדתי מול דלת הכניסה. נשמתי עמוקות ופתחתי את הדלת. לעיניי נגלו אותם הנערים מהפארק, גם הבנים, וגם הבנות. לפחות אלו שהצלחתי לזהות אותם.
מה שבטוח, אדיר היה שם.
"הופה, אחות של רז." חייך אלי ליאור, נהמתי בזעם והסטתי את מבטי לכיוון הפרחות הלבושות בבדים קצרצרים, שהביטו בי במבט נגעל.
רשפתי בכעס וזזתי מפתח הדלת,
"רז תכף ירד." יריתי, וראיתי כי מבטו של אדיר נתקע על חזי. הדקתי את המגבת עוד יותר לחזי, ואז הוא הרים את מבטו וחייך אלי חיוך שהיה אמור להיות מפתה.
הנדתי בראשי כלא מאמינה, ועליתי במעלה המדרגות לכיוון חדרי, רז בדיוק יצא מחדרו,
"משוגעת! מה פתחת את הדלת?!" הוא הביט בי במבט עצבני, צחקתי במרירות,
"מישהו רצה שאני אפתח את הדלת, אז פתחתי!" צעקתי עליו, לחיו האדימו מזעם,
"ועכשיו כל החברים שלי מתכננים על לפתוח אותך!"
"תסתום כבר, מפגר!" ברחתי אל חדרי וטרקתי את הדלת בחוזקה.
לרז אף פעם לא היה יותר מדי שכל.
התלבשתי במהירות בג'ינס וגופיה וסירקתי את שיערי הארוך. היום שגיא אמור להגיע, ממש בעוד כמה דקות. ליבי פעם רק מהמחשבה שנהיה שוב קרובים.
ירדתי במורד במדרגות וחלפתי על פני הסלון, בו היו חבריו של רז, ורז עצמו.
"אחות של רז!" ליאור קרא, אני התעלמתי ויצאתי מהבית. התיישבתי על אחד הכיסאות שבחצר וחיכיתי. חיכיתי ששגיא יבוא כבר.
"למה את מחכה כאן לבד?" שמעתי לפתע קול גברי ומעט מוכר מאחורי.
לא סובבתי את פני למשמע הקול, לא רציתי לדעת מי זה הפעם.
"מחכה למישהו." אמרתי בקצרה, בגופי עברה צמרמורת של קור, כשהרגשתי זרם מים משום מקום נשפך עליי. הרמתי את מבטי, ועיניי הביטו בעיניים ירוקות ומדהימות, שידעתי ששייכות רק לאדיר.
הוא חייך אלי חיוך מתגרה ולא אמר דבר, והרגשתי שלמרות הקור שאחז בי בגלל המים הקרים, החום מתחיל להציף את כולי.
"דפוק אחד!" צעקתי ונעמדתי מולו, כך שראשינו קרובים, ובעיניי מבט מאיים.
"דברי יפה." הוא אמר ודחף אותי מעט, כשהחיוך המעצבן הזה שלו עדיין מרוח על פניו,
"אל תתן לי פקודות!" אמרתי בזעם ודחפתי אותו בחזרה, אך זה היה ניסיון כושל של הצליח. לא רק שלא הצלחתי לדחוף אותו חזרה, אלא נפלתי עליו, והוא נפל לרצפה, שאני עליו. עכשיו גם יהיה לו על מה להתלונן.
"הופה." להפתעתי, אדיר חייך.
"דפוק אחד, אתה גורם לי רק לצרות!" התעצבנתי ונתנתי לו מכה קטנה בחזה.
"שון, שון, שון," שמעתי קול מוכר, והסטתי את מבטי במהירות אל השער,
"שגיא!" צרחתי בהתרגשות וקמתי במהירות מאדיר, רצתי אל שגיא ונכנסתי אל בין זרועותיו,
"כבר נכנסת לצרות?" שגיא גחך ונשק לראשי, צחקקתי בזקט וחיבקתי אותו חזק אלי. רבים היו חושבים שאנחנו זוג, בגלל ההפגשות הדרמטית הזאת, אבל ידעתי שלפי דעתו אנחנו רק ידידים. למרות שאני לפעמים רציתי יותר.
"אפשר לחשוב…" שמעתי את אדיר ממלמל, והוא נכנס חזרה לבית.
"הוא במחזור." אמרתי, ושנינו התגלגלנו מצחוק.
***
אני ממש מקווה שאהבתן את הפרק, ואשמח להרבה תגובות (: