שני אנשים, אהבה אחת… ומה שביניהם!
"תעזבי אותי כבר!" סיננתי בכעס מאחורי כתפי לנוי, החהט"ל שלי לשעבר.
"נו, שיר, תני לי להסביר!" קראה נוי והמשיכה לרדוף אחריי, בלי להתייחס למשפט שאותו אני אומרת לה כבר שעה ואולי אפילו יותר.
"את נישקת את החבר שלי! מה את רוצה להסביר?!?!" צעקתי בכעס כלפיה וכלפי דן, הבוגד הזה.
אבל כל זה קורה עוד הרבה הרבה זמן.
כשכל זה התחיל, הייתי בחדר שלי, מול המראה הגדולה שתלויה על הקיר של חדרי, אשר קיבלתי ליום הולדת 10.
הבטתי בה וקיללתי בשקט את השיער החום הקצר שלי, שמגיע בקושי לאמצע הצוואר, והעיניים השחורות הקטנות שלי, שנראות כמו עיני כפתור, שתמיד שנאתי להסתכל עליהן.
לא רציתי להרוס את היום הזה. היום הראשון לפני הלימודים בחטיבה.
(אני כל כך מתרגשת!!!)
אז הלכתי לארון הגדול והחום שלי, כדי לבחור את הבגדים למחר, ואז הנחתי אותם על השידה הסגולה הקטנה שליד המיטה.
אם את/ה רוצה לעשות רושם טוב במקום חדש, את/ה צריך להיראות כמה שיותר טוב, לא?
הפניתי את מבטי אל צג הטלפון החדש דנדש שלי, שקיבלתי כהפתעה לכבוד הלימודים בחטיבה.
הרינגטון הרועש והמקפיץ ששמרתי אך ורק למישהי מיוחדת, צילצל במלוא עוצמתו.
גם מבלי להסתכל על הצג, יכולתי לדעת מי מתקשרת.
מה שכתבתי בינתיים..
מקווה שתאהבו!
תגובות (0)