שנות השישים 🌸פרק 1 🌸

🌸דניאלה🌸

אני מוצאת את עצמי באורח פלא בתוך שנת 1968.
ואני רואה חיפושית דוהרת לעברי, קיוויתי שאפגש פנים מול פנים עם דני הוליווד.
הדלת נפתחה לאט לאט,ממש בקצב כל כך איטי, הבחנתי בחיים, מי שהיה סבא שלי בשנת 2008.
ועכשיו, הוא נראה צעיר ויפה, הוא הסביר למעריצות שיפנו את הדרך ויתנו לאחד והיחיד לעבור.
הלא הוא הידוע בשמו המפורסם "דני הוליווד".
ניסיתי להתקרב כדי לראות מתי הוא יואיל בטובו לצאת מתוך החיפושית, ראיתי שהמון בנות שרצו שדני רק יפתח את החלון ויפגין כלפיהן את תשומת ליבו.
חיכיתי עד ששוב ראיתי מישהו מעז לצאת, זה היה רינגו, מי שהיה החבר הכי טוב של דני. הוא עבר וביקש מהחיפושית היישר אל המעריצות שרק רוצות לבקש ממנו חתימה אך הוא לא התייחס למה שהן ביקשו.
השני שיצא מתוך החיפושית היה בוקי, שהיה גם החבר הכי טוב של דני הוליווד והיא היה האח של החברה של דני, איה באום.
לאחר מכן, יצא מתוך החיפושית דני הוליווד. הוא חייך לכל המעריצות שרצו רק להתנפל עליו בנשיקות ובחיבוקים.
הסתכלתי עליו מחויכת ובאותו הרגע נמסתי כמו איש שלג.

🌸 עופר🌸
מעצבן אותי שדניאלה לא מבינה שאנחנו בסך הכול רוצים בטובתה, מעצבן אותי שהיא אוהבת את דני הוליווד הדפוק הזה. אני בכלל לא רוצה שהיא תהיה עם מישהו שמת כבר לפני הרבה שנים.
איך אני מודיע למאיה ולנועה שהיא נעלמה ושנתחיל לחשוב על דרך מסוימת לצאת לחפש אחריה בכל מקום?
איך אני עושה זאת מבלי שדניאלה תדע על כך?
עדיף שלא אומר שום כלום.
אני יורד מן הבמה ומחליט שלא משנה מה, אני לא לוקח שום סיכונים.
מצדי שה" שרק" הזה ילך לעזאזל!!!.
אני הולך להחזיר את דניאלה בכל מצב, אפילו שהיא לא תרצה לחזור איתי, אני אגרור אותה אם צריך.
לא מעניין אותי שום דבר, אני מתקדם לעבר היציאה ושוכח את התפקיד שלי מאחור. מצידי, ההצגה הזאת לא שווה כלום.

* * * *
המשך יבוא…