שנאה,אהבה זה לא אותו דבר?! -פרק 2-

אני וסאם נכנסו לכיתה והתקדמנו לעבר המקום שלנו,התקרבתי לכיסא שלי וישבתי,הרגשתי משהו דביק שישבתי על הכיסא.
קמתי לבדוק על מה ישבתי,וכול מי שהיה בכיתה התחיל לצחוק.
הסתכלתי על הכיסא ואז על המכנס וראיתי דבק מרוח בשניהם..
"טום!!!" צעקתי ברחבי הכיתה.
כולם המשיכו לצחוק חוץ מסאם,אז פשוט יצאתי מהכיתה עם דמעות בעיניים…
כשעברתי במסדרון לעבר לשירותים עוד ילדים צחקו עלי התחלתי לבכות עוד יותר ..
נכנסתי לשירותים וטרקתי אחרי את הדלת כמובן,שאחרי שתי דקות סאם נכנסה עם שורט ביד ..
"דיי,אלכס על תבכי מה את שמה עליהם? קחי הבאתי לך שורט שתחליפי וגם צעקתי על טום ועל מי שצחק ככה שאין לך מה לדאוג" אמרה והראתה לי את השורט.
"תודה,ובגלל זה את החברה הכי טובה שלי ! את תמיד פה בשבילי כדי לעזור לי !" אמרתי וחיבקתי אותה.
"אוי,תמשיכי אני מסמיקה פה !" אמרה וצחקה
נכנסתי לאחד התאים להחליף את המכנס.
"נו אז מה דעתך?" שאלתי כשאני יוצאת מהתא.
"מושלמת! עכשיו בואי גם ככה איחרנו !"
"מה נגיד בדיוק לאלה ? (המורה לחשבון.)"
"שנתקענו בשירותים,מה זה משנה רק בואי כבר !" אמרה וגררה אותי לבחוץ.
כול המסדרונת היו כמעט ריקים,למה כמעט? כי טום הסתובב לו בחוץ.
"אלכס,חיפשתי אותך ! זאת אומרת אותכן !" אמר ורץ אלינו.
"אלכס,את בסדר? סאם צעקה עלי והסבירה לי שזה לא היה בסדר והבנתי ש.."
"הבנת שמה?! אה?" שאלתי והתקרבתי אליו.
טום התחיל להתרחק אחורה כשאני עשיתי צעד קדימה הוא עשה צעד אחורה. [מכירים את זה ?]
עד שהוא נתקע בקיר.
"הבנתי ש..טעיתי ואני מצטער." אמר והשפיל את מבטו
התרחקתי והלכתי משם..מה אני יגיד לו?! כול הכבוד?!
"אלכס! חכי לי!" שמעתי את סאם צועקת מאחורי.
"בואי כבר! אני מחכה!" צעקתי בחזרה בלי להסתובב!
"אלכס,למה את ככה? הוא ביקש סליחה."
"ככה,לא יודעת איך להסביר."
"טוב,שיהיה ובואי שלא נאחר עוד יותר." אמרה ומשכה אותי לכיתה.
"או,תראו מי בא…אז למה אתן מאחרות?!" שאלה המורה ונעצה בנו מבטים.
"אמ..אנחנו נתקענו בשירותים!" אמרה סאם.
הסתכלתי עליה במבט של 'מה עבר עלייך למה נראה לך שאמרת את זה?!'
סאם אמרה לי עם השפתיים שאני יזרום איתה.
"כן,כן פעם הבאה תחשבו על תירוץ טוב יותר,עכשיו שבו במקום." אמרה המורה לחשבון והסתכלה על השולחן שלי ושל סאם שהיה ריק.
"אה אולי ראיתם את טום? גם הוא לא נמצא בכיתה." שאלה והסתכלה עלינו.
"כ.."רצתה סאם לומר אבל קטעתי אותה ותקעתי לה יד במרפק [מכירים את זה?!]
"לא,לא ראינו אותו." אמרתי וגררתי את סאם למקום שלנו.
"אה טוב,לרגע חשבתי שהוא הסתובב איתכם!" אמרה והסתכלה ביומן שלה.
סאם צחקה ואני החזרתי לה מבט רציני.
"פעם הבאה שאני יצטרך לשקר בשבילך זה לא יקרה!" לחשה לי סאם וצחקה בשקט…
"אה,סליחה! גם את שיקרת!" אמרתי והסתכלתי עליה במבט סנובי.
"זה היה לטובתך!" החזירה לי מבט סנובי.
אחרי שנגמר השיעור הלכתי להכניס את הציוד ללוקר ולהוציא אנגלית.
"למה אמרת שלא ראית אותי שאלה [המורה לחשבון.]שאלה אותך עם ראית אותי?
סגרתי את הדלת של הלוקר והסתכלתי לטום בעיניים (שדרך אגב היו מאוד יפות.)
"כי ככה באלי!" אמרתי וחזרתי להתעסק בלוקר שלי.
"אלכס,אלכס,אלכס…" מלמל לעצמו טום.
"מה?" שאלתי.
"כלום ביי." הביי שלו מאוד הלחיץ אותי הייתה לי תחושה לא טובה.
לא עניתי לו הוצאתי את הציוד מהלוקר והלכתי לכיתה.
השיעור היה רגיל כמה פתקים של מה קורה וכאלה הועברו אלי וזהו..
אחרי זה היה צלצול להפסקה הלכתי עם סאם ועוד כמה בנות לקפיטריה.
"אמ… אני רוצה טוסט." אמרתי לליה המוכרת בקפיטריה.
"חמישה שקלים." ענתה לי.
הוצאתי את הכסף אבל אז מישהו דחף אותי ונפלתי על הרצפה.
"כן,זה הטוסט שלי,תודה הנה הכסף." שמעתי את קולו של טום.
קמתי והלכתי לליה.
"איפה הטוסט שלי?!" שאלתי כשאני מסדרת את השיער.
"מישהו אחר לקח אותו,לכי בבקשה לסוף הטור." אמרה ליה.
התעצבנתי,אני חושבת שיצאו לי אדים מהאוזניים! לא האמנתי כמה התור היה ארוך ! ועוד חמש דקות נגמרת ההפסקה!
"נו אלכס כמה זמן?!" קראה סאם מהצד.
"התור מאוד ארוך!" החזרתי לה תשובה.
"טוב אז אנחנו הולכות לכיתה יש אחר כך מדעים תשדלי לא לאחר מר.היירלן יהרוג אותך! (המורה למדעים.)
"אני ישתדל."
"אוף,מה עכשיו צלצול יש עוד חמש ילדים מלפני!" אמרתי ונשפתי על הפוני הדק שלי בעצבים!
'סוף סוף התור שלי הגיע' חשבתי לעצמי..
"כן מה את רוצה?" שאלה ליה.
"טוסט."
"טוב,חמישה שקלים בעוד חמש דקות יהיה מוכן.
"כאילו שלא ידעתי את זה.." לחשתי לעצמי.
נתתי לה את הכסף ואחרי חמש דקות קיבלתי את הטוסט שלי.
ישבתי לבד בקפיטריה ושיחקתי באייפון בזמן שאכלתי.
-הודעה חדשה- פתחתי אותה וזה מה שהיה כתוב בה : 'איפה את הלך עליך מר.היילרן רותח עליך ! ההודעה הייתה מסאם.
גמרתי מהר לאכול ורצתי לכיתה עמדתי עוד שתי דקות בחוץ כי התלבטתי עם להיכנס בסוף נכנסתי.
"למה איחרת אלכס?!" שאל מר.היילרן בכעס?.