שם הסיפור יהיה: האמת על עצמי
"בוקר טוב לנסיכה" אמרה המורה שלי לספרות בשעה 9 בבוקר.
"אפשר לדעת למה הגעת רק עכשיו?"
"לא התעוררתי בזמן" עניתי בפיהוק קל
"נראה שחברותייך לחדר דווקא כן קמו בזמן." ניסתה המורה להתעמת
"כן הם כן. והם העירו אותי אבל לא התחשק לי לקום." המורה גלגלה לי עניים.
"פשוט שבי. אני כבר יעדכן את המנהלת" זרקתי את התיק ליד הכיסא שלי
"שיהיה"
"היי נועה" אמרתי ושוב פיהקתי
"אמרתי לך לקום בבוקר. את אף פעם לא מקשיבה"
"נו באמת.. הייתי עייפה. ואני עדיין." הנחתי עלייה את ראשי.
"את לא נוחה חיים.
כולך עור ועצמות" היא צחקה.
"מה שתגידי." אחרי השעה הארוכה הזאת הייתה לי שיחה קצרה עם המנהל ואז הלכתי לחדר השינה שלי בפנימייה.
אמה הייתה שם יחד עם ג'יניפר, ודניאל.
"היי טיילור" אמרו כולן יחד
"היי..נועה את יכולה לבוא שנייה?" היא הנהנה והלכנו למקום המסתור הקבוע שלנו
"התגעגעתי אלייך…"לחשתי לה ונישקתי אותה בתאווה.
"גם אני" היא לחשה חזרה.
"מתי כבר נוכל לספר לכולם?" היא שאלה.
"גם אני רוצה לספר…אבל את יודעת איך כולם יגיבו…" היא הנהנה
"אבל אנחנו נספר בקרוב. אל תדאגי. תסמכי עליי" אמרתי ונישקתי אותה שוב.
"אני אוהבת אותך" היא לחשה
"אני אוהבת אותך יותר"
תגובות (2)
סליחה שחכתי להוסיף שנועה הייתה איתן בחדר.
אהבתי את הרעיון של סיפור עם שתי בנות, אין הרבה סיפורים לטהב"קים … מחכה להמשך :)