שלך.

אני נשבעת שהייתי שלך,
מהרגע בו ראיתי אותך.
משהו בצורה בה הלכת.
או אולי זאת היית העובדה שהסתכלת עליי
ולא על אף אחת אחרת.
פשוט הבטת אליי, ונראה שהעולם קפא.
ידעתי שאין מצב שאשכח אותך,
גם אם ארצה.
ולמרות שרציתי להישאב אל תוך העיניים הגדולות הללו,
משהו בתוכי לחש,
"רוצי, תברחי ולעולם אל תסתכלי לאחור"
אך לא הקשבתי לקול, כרגיל.
ומתברר שהפעם, זאת היית הטעות של חיי.
זוג העיניים הענקיות האלו, ובכן,
הן רודפות אותי לכול מקום.
נראה כי לא חשוב איפה אני,
את שם, ואם את לא,
אני לא מצליחה להפסיק לשוב עלייך.
והאמת,
שזה אולי מוצא חן בעיניי.
אבל, רק אולי.