שלושה עמודים

נתנו לנו משימה באיזה קורס כתיבה, לכתוב שלושה עמודים כל יום. שלושה עמודים, על מה שבא לנו. זה נשמע קצת מאיים, לכתוב שלושה עמודים שלמים, אבל היום שמתי לב שאני, ממש בלי להתאמץ, מסוגל לכתוב שלושה עמודים שלמים על היופי שלך.

אני אתחיל בלתאר את השיער הארוך והגולש שלך. יורד מראשך כתלתלים שרוסנו על ידי כוח המשיכה. הצבע הבוהק שלו נעים ומזמין.

אחרי השיער אני אכתוב על העיניים העמוקות שלך, עמוקות כמו בריכות. שתי בריכות קטנות שקוטרן הקטן מסתיר את העומק האין סופי שלהן. אבל כמובן שאני יכול להבחין בו. עומק שממשיך עוד ועוד ורק קורא לך לצלול לתוכו, לשקוע לתוכו, לטבוע בעומק בריכות העיניים ולהיעלם בהן לנצח.

שום תיאור כזה לא יהיה שלם בלי לעבור על נושא החיוך, ופה אני נאלץ להיות קצת פחות פואטי וקצת יותר פרקטי. כמעט כולם כיום עוברים טיפולים ליישור שיניים ולכן, לומר שהחיוך שלך מושלם מטבעו, יהיה כנראה הפרזה גסה שנובעת לגמרי מהעובדה שאני שבוי לחלוטין בתיאור הזה שלך שיצרתי אצלי בראש. ועדיין, אחרי שכל האקספוזיציה הזו נאמרה, החיוך שלך, החיוך הקטן שלך, שמגלם בתוכו איזה רגש תמים-מתנצל שעבר ממזמן מן העולם וקיים רק אצלך, הוא ללא ספק החיוך היפה ביותר שאי פעם ראיתי. כל פעם שאת מחייכת לכיווני, אני מרגיש שהחדר טיפה יותר מואר. קראתי פעם מחקר בו המסקנה העיקרית הייתה שכאשר מחייכים אל אדם ממוצע, הוא יגיב באופן לא מודע בחיוך חזרה. ככה יצא שאני מוצא את עצמי מחייך כל פעם שאת מחייכת, ושואל את עצמי אם חייכתי ראשון, רק בשביל הסיכוי שתחייכי חזרה, או שמא את חייכת אלי ואני הוא זה שמחזיר את החיוך. איך שלא אנתח את זה, ברגע הנתון שבו את מחייכת, אני גם מחייך. וחיוך מושלם וטבעי, או לא, אי אפשר שלא להתעלם מזה ולחשוב עד כמה זה חסר חשיבות. החיוך שלך מדהים וזה לא משנה מה המקור שלו.

נרשמתי לא מזמן לאיזה קורס כתיבה כזה. אמרו לנו שם, שאנחנו צריכים לכתוב שלושה עמודים כל יום והתגובה הראשונית שלי הייתה שאני מסוגל למלא שלושה עמודים, ממש בלי מאמץ, רק בתיאורים של היופי שלך.

הבעיה שצצה לי תוך כדי הכתיבה, היא שהתיאורים הללו לא יעשו לך צדק. התיאורים הללו הם אך ורק מילים שנשפכות על הדף ומתייחסות לחזות החיצונית שלך, ואם אני כבר הולך למלא מחברת בתיאורים פתלתלים, אני ממש מעדיף שזה יהיה על מי שאת באמת. עמוק יותר. מתחת לפני השטח. מתחת לקליפה היפה שלך. הייתי רוצה לכתוב שלושה עמודים על מי שאת, ולא רק על מי שאת נראית לי.