שלג בבוסטון (פרק 7)
התקשרתי לדניאל וסיפרתי לה הכל
סיפרתי לה עלי ועל שון, על השיחה ששמעתי של שני האנגים, על הבית שלי ופשוט על הכל
"מה עלמה אני לא מאמינה! חייבים לגלות מי פרץ לך לאייפון. ניפגש מחר בבית הספר ואנחנו נתכנן תוכנית".
"בסדר אין בעיה. נתראה מחר ליד המגרש" אמרתי בחיוך וניתקתי את הטלפון.
נכנסתי מתחת לשמיכה החמה שלי והלכתי לישון.
בלילה חלמתי על משהו נורא. לא ממש זיהיתי מי היה שם אבל אני רק זוכרת שאמרו לי: "תזהרי מהצהוב עם הזוג הכחול. זה מסוכן לך ולכל הסובבים לך"
התעוררתי בבהלה והחלטתי לקחת כוס מים מהמטבח כדי להרגע.
בזמן שפתחתי את המקרר ושתיתי מהמים שמעתי רעשים מוזרים מחוץ לחלון. הלכתי להסתכל מבעדו וראיתי משהו זז בתוך השיח.
פחדתי ללכת לבדוק מה זה אבל מצד שני אני לא יכולה לתת לפורצים להיכנס אלינו שוב לבית ולחפש משהו.. כמו למשל היהלום הטיפשי שדיברו עליו. אני חייבת לדעת מה זה היהלום הזה!
עזרתי בי אומץ לצאת החוצה לראות ולברר מי עומד מאחורי הרעשים. לקחתי סכין חדה והתכוננתי לצאת מהבית אבל לפני שהספקתי לגעת בדלת אמא שלי ירדה במדרגות, כניראה בגלל הרעש שעשיתי. ברחתי מהר להתחבא מתחת לשולחן במטבח וראיתי שהיא הולכת למקרר לקחת גם כוס מים.
אור המקרר נדלק, לא ידעתי מה לעשות. אם אמא תראה אותי עם סכין ביד היא תכעס עליי כל כך ותעניש אותי לכל חיי!
בזמן שהיא סגרה את דלת המקרר ברחתי אל עבר דלת הכניסה ויאתי בשקט בשט מהבית.
בזמן הזה ברחוב שלי, הכל ממש מלחיץ וכל דבר קטן יכול להפחיד אותך. אבל למען המשפחה שלי, החלטתי לצאת אל השיח ולתקוף את הגנב!
התקרבתי בשקט בשקט וגם הרעש קצת נלש, אולי בגלל הצעדים שלי.
הסתכלתי מבעד לשיח וצעקתי: "יההההההההה!!" ולפני שפגעתי בסכין לא האמנתי למראה עיניייי
תגובות (0)