שלג בבוסטון (פרק 3)
חזרתי הביתה.. אחרי כל היום הזה לא היה מזיק לי קצת שקט למחשבות..
וכשנכנסתי הביתה לא האמנתי למראה עיניי! כל הבית היה הרוס
חלונות שבורים ספות קרועות והכל היה נראה כאילו שעל הבית שלי עברה סופת הוריקן
עליתי למעלה לחפש את אימי אבל נזכרתי שהיא הלכה לעבודה ושתחזור מאחר אבל בינתיים לא ידעתי מה לעשות עם כל הזכוכיות האלו שהיו מפוזרות ואני לא ידעתי מה גרם לכל האירוע הזה.. החלטתי לנקות את הכל ולנסות להבין איך הכל קרה…
אחרי שניקיתי הכל ואכלתי ארוחת צהריים עליתי לחדר שלי כדי לוודא שגם שם לא עברה סופה. ולמרבה המזל הכל היה במקום.
לקחתי את הגיטרה שלי והתחלתי לנגן לעצמי כל מני מנגינות למחשבה. אה כן.. הגיטרה שאבי קנה לי לפני כחמש שנים היא הגיטרה הכי טובה שיכלתי לבקש אני תמיד יודעת מתי לנגן בה כשצריך.. אבל לצערי אבי לא כאן לשמוע אותי מנגנת ושרה לו.. אתם מבינים אבי נהרג בתאונת דרכים קשה ובגלל זה אימי ואני עברנו לבוסטון מלוס אנג'לס. לא יכלנו להחזיק את הבית כמו שצריך כי אימי לא מצאה עבודה שתקבל אותה ואחי הגדול דורי כבר טס לניו ג'רזי ובקושי שומר איתנו על קשר אז נאלצנו לעבור לכאן כדי שאני אמצא גם בית ספר חדש וגם בית חדש.. היה לי אבל ממש קשה לעזוב את העיר שגדלתיי בה כל חיי, לעזוב את כל החברות שלי והכי קשה לעזוב את החבר שלי..
היה לי בלוס אנג'לס חבר ושמו היה רון אנחנו היינו חברים שלוש שנים אבל בגלל שעברתי לא הייתה לנו ברירה אלא להיפרד וכל אחד המשיך לדרכו.. אפילו יש לו חברה חדשה בשם ליה.. טוב אבל זה לא העניין עכשיו.
לקחתי את הגיטרה והתחלתי לנגן עד שפתאום שמעתי רעש מוזר מעבר לחלון והלכתי להתקרב ולשמוע.
"אתה שומע? אנחנו חייבים לעשות עם זה משהו! לא מצאתי שם את יהלום זוריאטיקס" אמר הקול
"אבל לפי המפה הוא אמור להיות שם.." אמר הקול הנוסף "אתה בטוח שהוא לא שם? בדקת בכל המקומות?"
"אני חושב שכן" אמר הקול ואז השניים הלכו..
אני חייבת להבין מה זה היהלום הזה ולמה דווקא חיפשו אותו בבית שלי!!
אני לא מאמינה לזה.. לא מספיק שיש לי את הבעיה של הבית שלי עכשיו יש לי גם את הבעיה הזו בנוסף לאוצר הבעיות שלי..
אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ….
תגובות (2)
וואו איזה פרק מפליא תמשיייכיייי
תמשיכיייייי!