שלג בבוסטון (פרק 15)

הלכתי משם. לא יכלתי לראות את שניהם אפילו לא לדקה אחת. רציתי לקבור את עצמי בתוך בור ולא לצאת משם לעולם..
סדרך לכיתה עוד עם דמעות על הפנים אורן ראה אותי.
"עלמה?" קרא לאברי וניגש אלי במהירות "מה קרה לך?"
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי בבכי
"משהו הרביץ לך?" שאל
"לא. אבל בעצם אפשר להגיד שזה כמו פצע"
אורן הסתכל במבט מופתע "איפה נפצעת?"
התחלתי לספר לו את הסיפור ולאחר מכן אמר לי "שון הזה גם ככה הפך לסנוב מאז שהוא עם ספיר והחבורה שלה."
"אבל הוא אהב אותי"
"אהב אותך ליום ונפרד ממך בגלל התערבות מטופשת.."
"איזה התערבות? על מה אתה מדבר?!" שאלתי
"ספיר והחברות שלה אמרו לשון להתחיל איתך וכשתהיו ביחד לשבור לך את הלב אחרי יום" אמר
"Tבל מה יצא לוט מלשבור לי את הלב?"
"הוא ייהפך לפופולארי" ענה "ושמעתי את ספיר אומרת שהיא רוצה להחזיר לך על מה שקרה בשנה שעברה"
"היא לא יכולה לשכוח כלום הילדה הזאת?!" אמרתי בצעקה ורציתי להתרחק.
"חכי רגע עלמה" אמר לי אורן "בואי נלך לבקתה ו…"
"אורן די!" אמרתי בצעקה והזזתי אותו אחורה "אני רוצה להיות לבד עכשיו"
אורן הלך מהמקום.
אולי הייתי קצת קשה איתו אבל אני פשוט מתעבת את הספיר הזאת! טוב.. אולי עדיף לספר מה קרה בשנה שעברה.
אני וספיר היינו החברות הכי טובות כשרק הגעתי בכיתה ח' לבית הספר. היא התייחסה אליי כמו אל ממש אחות והכירה לי כל מני ילדים. אבל פעם אחת היה לנו ריב גדול! ריב ממש קטן הרס את החברות שלי ושלה.
הייתה הרשמה לתחרות כשרונות וחבורת ילדים עשתה אודישנים ללהקה שלהם. הם חיפשו זמרת חדשה וכמובן שהיא רצתה להיבחן. אני לא ממש התעניינתי. אבל תמכתי בה.
במהלך האודישן שלה ראיתי שהבנים צוחקים בצד אבל אמרו לה שיישמרו איתה על קשר. ואז הכל קרה..
הם ראו אותי יושבת בצד ליד עוד בנות וקראו לי להיבחן. אני לא יודעת למה אחד מהם אמר שאני נראת כמו אחת עם קול אלוהי. אני תמיד התביישתי לשיר מול אחרים רק בחדר שלי עם הגיטרה אבל אמרתי לעצמי: "למה לא? אני גם ככה לא אתקבל מה יש להפסיד."
עליתי לשיר והם נשארו בפה פעור וקיבלו אותי. באותו הרגע ספיר פשוט יצאה מהחדר בבכי.
ניסיתי לדבר איתה אחרי זה אבל היא רק אמרה שאני החברה הכי רעה בעולם!
אפילו פרשתי מהלהקה והתעקשתי שייתנו לה צ'אנס נוסף. אבל אפילו זה לא הספיק לה. היא לעולם לא תזכור את כל הקטע הזה ומאז אנחנו בריב הזה. בכל דבר היא מנסה להרוס לי.
אבל אתם יודעים מה? מה אכפת לי! אם לשון היה חשוב יותר להיות פופולארי מאשר להיות איתי? אני לא צריכה אותו. ואני גם לא צריכה את דניאל! אני יכולה למצוא לי חברות חדשות במהירות. אבל הלב שלי עדיין ישאר רק.
בסוף היום הלכתי לכיתה של אורן ואמרתי לו שאני כבר פחות עצבנים והתנצלתי על מה שקרה.
בסוף היום הלכתי לבקתה לקחת את טאו הביתה. אני כל הזמן לוקחת אותו איתי כדי שלא יישאר לבד.
אבל כשנכנסתי הביתה.. כנראה שהכל נגמר…