שלג בבוסטון (פרק 2)
"מה גם את חדשה כאן?"
"אממ… בערך"
"מה זאת אומרת בערך?" שאל אותי שון
"טוב.. אז הסיפור הוא…"
ולפני שהתחלתי לספר היה צלצול לסיום ההפסקה.
"אז יש מצב את תספרי לי אחרי השיעור?" שאל שון בסקרנות
"אממ… כן בטח" אמרתי בהיסוס
אני לא רציתילספר לו על זה כל כך כי זה לא מרגיש תמיד נעים לספר על דברים שקרו לך בעבר ושהם לא נעימים..
בזמן השיעור קיבלתי פתק מחברתי הטובה דניאל
"נו.. מה הקטע איתך ועם שון?" רשמה לי
"איזה קטע? אין שום קטע בינינו.. סתם הוא עזר לי עם הספרים שלי"
"אז בהפסקה את באה איתי לקיוסק לקנות צ'יפס?"
"כן… בטח"
עכשיו לא ידעתי מה לעשות.. מצד אחד אני רוצה להיות עוד קצת עם שון ולהתחבר אליו ומצד שני אני לא רוצה להשאיר את דניאל לבדה.. הדילמה הייתה קשה ופשוט התחלתי להתחרפן!! אבל החלטתי בכל זאת ללכת עם דניאל אבל בכל זאת הרגשתי לא נעים משון..
בסוף היום כשעמדתי לרדת במדרגות אל עבר שער בית הספר ראיתי את שון הולך לעברי ועשיתי את עצמי כאילו שלא ראיתי אותו.
חזרתי הביתה אחרי כל היום הזה לא היה מזיק לי קצת שקט למחשבות
וכשנכנסתי הביתה לא האמנתי למראה עיניי…
תגובות (3)
מהמםםםםםם!!!!תמשיכי עוד היום פליזזזז
מדהים עכשיו זה ניהיה יותר ויותר מעניין
המשכתיי :)