שכונה חדשה, אהבה חדשה ! פרק 9

בס"ד

פרק 9

נשארתי בבית כמה ימים, לא הייתי מסוגלת לתפקד לכן נשארתי במיטה בלי לזוז.
גל ומירי היו מתקשרות אליי ואומרות לי מה הפסדתי כשלא באתי והיו גם מביאות לי שיעורים.
התאוששתי אחרי 3 ימים אבל לא לגמרי, עדיין היו לי סחרחורות וכאבי ראש. אבל כן הייתי יכולה לעשות דברים.
אמא שלי הורידה אותי ליד בית הספר. נכנסתי דרך השער ועשיתי את דרכי לכיתה. לא שמתי לב לילדה שעמדה כמעט מולי ונתקלתי בה בכתף.
"היי!, סתכלי לאן את הולכת משקפופרית!!" אמרה
לפי הטון שלה ידעתי במי מדובר. זאת הייתה ספיר חברה של אביב והפרחה של בית הספר. לא רציתי לדבר איתה. היה לי כאב ראש נוראי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותה הרגע.
"סליחה" עניתי וצעדתי כמה צעדים לכיוון הכיתה.
"לא, אני לא צריכה את הסליחה שלך, מי את חושבת שאת תגידי" ענתה לי
הסתובבתי אחורנית, ממש לא רציתי לריב איתה, במיוחד עם היא חברה של "המקובלים" האלה, אני ממש לא מעוניינת לריב איתה או בכלל לדבר איתה!.
"תקשיבי ספיר, אין לי שום כוונה לריב איתך אז תעזבי אותי" עניתי חזרה
"סתמי, אולי כדי שתחליפי מספר כי את לא רואה טוב י'מפגרת" אמרה לי
די נפגעתי, זה שאני עם משקפיים לא אומר שאני שונה ואין לה זכות להגיד דברים כאלה. הכאב ראש הזה משגע אותי חשבתי.
"ספיר די, לא עשיתי לך כלום" אמרתי
"בטח שעשית נתקעת לי בכתף וחכי מותק עוד לא סיימתי איתך" ענתה לי
עם לא היה לי את הכאב ראש הזה הייתי מכניסה לה סטירה, אבל ממש אין לי כוח לדבר איתה כי כל מה שהיא מוציאה מהפה שלה זה דברים מטומטמים.
"אני לא רוצה לריב איתך!" אמרתי לה
"תקשיבי מותק, עם עוד פעם אחת תיגעי בי אני מפרקת אותך הבנת!!? " אמרה לי
ראיתי ילדים מתקבצים סביבנו, לא הבנתי מה ספיר מנסה לעשות, הרי היא לא תרביץ לי מול בית ספר שלם שעומד פה ומביט בנו, או שכן חשבתי.
"אני לא מנסה לריב איתך ספיר!!!" עניתי לה
הראש שלי חשבתי, אני חייבת כדור נגד כאב ראש דחוף!! אני לא מסוגלת לעמוד, אני חייבת כיסא. בנתיים שספיר מצחקקת לה עם החברות הדביליות שלה אני משפשפת את הראש שלי כדי להרגיע קצת את הכאב.
" אויש תשתקי, מה את משחקת אותה כאילו שכואב לך הראש, את חושבת שאביב יבוא להציל אותך? פ'חח מותק אביב הוא החבר שלי הבנת?!!!" אמרה לי
לא הבנתי על מה היא מדבר, מה הקשר אביב עכשיו. מה לי ולו בכלל? הכאב הזה משגע אותי חשבתי.
"מה הקשר ביני לבין אביב בכלל?" אמרה לה
"קשר, קשר. אני יודעת שאת יושבת לידו בכיתה ואני רואה איך הוא מסתכל עלייך אז תעזבי אותו שמעת!!!" אמרה לי
אביב מסתכל עליי, מה פתאום, אולי אני מסתכלת עליו, אוי אלוקים חשבתי, כמה צרות יש לי! שמישהו יביא לי כיסא לשבת אני לא מסוגלת לעמוד יותר!!!
"תעזבי אותי" אמרתי לה
ראיתי במעורפל בצד ימין שמישהו דחוף אנשים וצועק אליהם שיפנו לו את הדרך, וכשהוא היה די קרוב זיהיתי שזה אביב. אוי אלוקים!
"מפגרת אחת, אולי סתמי כבר!!" אמרה לי ספיר
אני חייבת מים, הגרון שלי יבש, אני לא מסוגלת להוציא מילה. רציתי לצעוק אבל הקול שלי לא נענה לי.
בצד שמאל שלי ראיתי מישהו שצועק ורץ לעברי לפני שהוא נכנס למעגל שנוצר סביבי וסביב ספיר שמתי לב שהוא מוכר לי וזה היה נועם.
לפני שהספקתי לענות לספיר, ראיתי במטושטש את אביב ונועם רצים לעברי לפני שנפלתי לריצפה.