שכונה חדשה, אהבה חדשה !!! פרק 22

בס"ד

פרק 22

"זה אח שלך" אמרה לי סבתא
"זה מי" אמרתי ולא האמנתי למשמע אוזני
"הוא היה הילד הראשון שנולד לאמא" אמרה סבתא
"אבל אחרי שהוא נולד לא עבר שבוע ואמרו לנו שהוא לא הצליח לשרוד ומת" המשיכה
"אמא היתה שבורה, אף פעם בחיים שלי לא ראיתי את הילדה שלי במצב כזה. לא היה מה לעשות זה החיים ומעז אני סוחבת את התמונה של התינוק הקטן אמרה קראה לו נועם" אמרה ושתקה
"מה שאת מנסה להגיד לי זה שיש לי אח והוא מת כשהיה תינוק" אמרתי מסכמת את דברי סבתא
"כן מאמי" ענתה
השארתי את סבתא בסלון לראות טלוויזיה ואני הלכתי לחדר שלי. נשכבתי על המיטה והתחלתי לחשוב. אולי הוא חי חשבתי לא אין מצב שהוא חי הרגע סבתא אמרה לי שהוא מת, איך זה היה מרגיש אם היה לך אח חשבתי אח גדול.
החלטתי שזה גדול עלי כל המידע הזה ויצאתי בחוץ לטייל.
גם בחוץ המחשבות סגרו אותי מכל הכיוונים וגם שם לא יכולותי שלא להירגע. התיישבתי על הספסל ועצמתי את העיניים. הרגשתי שאני בתוך חלום, חלום לא שלי. אני רואה דמות אך לא מצליחה לזהות את הפנים. היא מתקרבת אליי. אני לא יכולה לזוז כי הרגליים שלי תקועות.
פקחתי את העיניים וראיתי שכבר חשוך אז התחלתי לחזור הביתה.
ראיתי דמות מסתובבת. התקדמתי קצת הראש של הדמות היה מורכן למטה והידיים היו בכיסים.
"אביב" אמרתי והדמות הרימה את הראשה
"מה" אמר הדמות
"מה קרה?" שאלתי והתקרבתי אליו
"כלום" אמר
אף פעם לא ראיתי את אביב ככה, שבור ומרוסק. התקדמתי אליו כך שסנטימטר מפריד ביני לבין אביב.
"מה קרה" שאלתי ברוך
"שום דבר" אמר
"בטוח" אמרתי
"כן נשמה" אמר וחייך חיוך עצוב
"אני אוהבת אותך" אמרתי ולא האמנתי שהרגע אמרתי את זה, הוא הרים את הראשו וגם לא האמין.
אביב הצמיד את השפתיים שלו לשלי.