שכונה חדשה, אהבה חדשה ! פרק 17

בס"ד

פרק 17

הגעתי יותר מוקדם לבית הספר ממה שאני בדרך כלל מגיעה. בית הספר נראה ריק בשעות כאלה זה קצת מפחיד. הלכתי לחדר המורים לראות עם תמר המורה הגיעה היום ומצאתי אותה יושבת בצד וקוראת ספר.
"תמר" אמרתי
"כן" אמרה והרימה את הראש "היי דניאל" אמרה לי מיד
אני צריכה לדבר איתך" אמרתי
"אני מקשיבה" ענתה לי
"אני רוצה לעבור מקום" עניתי
"למה?" שאלה
"כי, אני לא רוצה לשבת ליד אביב" עניתי
"את הראשונה שאומרת דבר כזה" אמרה
"פשוט את מבינה, אני לא מרגישה שאני לומדת ומתרכזת בשיעור, אני גם יושבת בסוף ואני לא כל כך רואה משם" עניתי וידעתי ששיקרתי לה
"אוקי, אני אמצא מה לעשות" ענתה
"תודה" אמרתי
יצאתי מחדר המורים ועשיתי את דרכי אל תוך הכיתה. הכיתה הייתה ריקה ודוממת, התיישבתי במקום שלי, הוצאתי את הפאלפון שלי ואוזניות.
"היי" מישהו אמר לי
לא שמעתי מי זה כי הייתי עם אוזניות. המישהו הזה הוציא לי את האוזניות מהאוזניים.
"היי, מה אתה עושה" אמרתי
"מוריד לך את האוזניות" אמר לי נועם
"בחיים שלך אל תוריד לי את האוזניות" אמרתי
"מה שתגידי" אמר והלך אל קצה הכיתה.
יצאתי מהכיתה עצבנית ומבולבלת, מה הקטע של נועם חשבתי, כשהוא אמר לי "מה שתגידי" הוא אמר את זה בנימה עצבנית זאת אומרת שאנחנו לא ניפגש אחר הצהריים. אוף חשבתי מה עושים במצב כזה.
הרגשתי יד מושכת אותי הצידה. לא הבנתי מי זה ומה הוא רוצה ממני. לא ראיתי את הפנים שלו כי נכנסנו לחדר חשוך.
"מה נועם עשה אצלך לפני שבועיים?" שאל אותי
"תעזוב אותי" אמרתי
הוא שחרר לי את היד והרגשתי את הלב שלי פועם מהר ועוד שניה הוא יוצא החוצה.
"מה הוא עשה אצלך"? שאל אותי שוב
"אני לא יודעת מי אתה, תדליק את האור" עניתי
"לא" ענה