שכונה חדשה, אהבה חדשה! פרק 12

בס"ד

פרק 12

מה לעזעזל אביב עושה אצלי בבית חשבתי, אף פעם הוא לא היה אצלי בבית או שבכלל דיברנו, מה השתנה.
אמא נכנסה לחנייה של הבניין שלנו, יש לי מזל שהיא לא ראתה אותו כי מיד היא תפתח בשאלות כמו מי הוא, אני מכירה אותו, בן כמה הוא, מה הוא עושה פה ולי ממש אין כוח לענות על השאלות האלה מה גם שאני לא יודעת מה קורה פה בדיוק כמוה.
יצאנו מהמכונית, הודעתי לאמא שלי שאני אשב קצת בחוץ כי אני צריכה אוויר צח, לא אמרתי לה שאביב נמצא פה ואני הולכת לברר מה הוא עושה כאן.
צעדתי לכיוון אביב, הוא לא שם לב שהתקרבתי כי הוא היה עם הגב אליי.
"היי" אמרתי
"היי" השיב
"מה אתה עושה פה" שאלתי בחיוך לא מבינה מה בכלל הוא עושה כאן.
"סתם רציתי לראות מה שלומך" ענה
"שלומי טוב" השבתי
"רק רציתי לראות איך את מרגישה, כי את יודעת אנחנו שותפים לשולחן" אמר לי
"אני מרגישה בסדר תודה, אתה?" ענתי וצחקקתי מעט
"גם, בית ספר מחורבן החיים מחורבנים" השיב לי
"רוצה לטייל בפארק"? שאל אותי מיד
"כן אין בעיה" אמרתי
אני ואביב טיילנו בפארק, אני ואביב מטיילים בפארק מי היה מאמין, אנחנו כבר 9 שנים לומדים ביחד ואף פעם לא דיברנו או הסתכלנו אחד על השנייה מי היה מאמין שעכשיו אנחנו הולכים ביחד לפארק.
"איזה מוזר זה" אמרתי
"מה מוזר?" שאל אותי במבט שואל
"אנחנו כבר 9 שנים לומדים ביחד ואף פעם לא דיברנו ועכשיו אנחנו הולכים ביחד בפארק" השבתי
"כן הא, אנשים משתנים את יודעת" אמר לי
"כן" אמרתי
"אז מה קרה איתך ועם ספיר?" שאל אותי
"אני לא יודעת, בטעות נתקעתי בכתף שלה והיא עשה מזה סיפור, אחרי זה היא גם אמרה לי להתרחק ממך כי אם לא היא תפרק אותי ושטויות כאלה, כאילו שיש בנינו משהו, הילדה חיה בסרט" עניתי
"כן ספיר עושה מכל דבר סיפור" ענה לי
"כן" צחקקתי
"כבר מאוחר, אני חושבת שאני אלך הביתה" אמרתי לו ונפרדתי ממנו
"חכי דניאל" אמר לי ותפס לי את היד