שיר הזאת | פרק 6

שעתיים מדעים. עוד שעתיים איתו. אני אוהבת אותו.
הוא ישב והסתכל עליי.
״רפאל תוציא ציוד״ אמרה המורה.
״עכשיו אני אוציא את ספר ערבית כדי לגרום לה לצחוק״ הוא חשב.
הוא הוציא מהתיק את חוברת אנגלית במקום ערבית והאמת זה מה שגרם לי לצחוק ולא ספר ערבית.
אני מתחילה לחשוב שזה הדדי. האהבה בינינו.
״רפאל תוציא מחברת״ המורה אמרה.
הוא הוציא דף ורשם את התאריך.
״כל לילה חושב עלייך יפה שלי מת עלייך״ הוא חשב. כנראה שהוא רצה לכתוב עליי שיר!
למרות שהמילים של השיר פגומות ואקראיות, אהבתי את הכוונה. אני מקווה שהכוח שלי לא הרס את ההפתעה.
מידי פעם הוא הסתכל עליי וחייך. הרגשתי שזה זה, שעוד רגע הוא מציע לי נישואים ואני בהריון.
בסוף השעה הראשונה, הוא קיפל את הדף ורשם עליו: ׳שיר׳
הוא הסתכל עליי והושיט לי את הדף.
הסתכלתי לעיניו אבל לא יותר מידי, היד שלי רעדה כשנגעתי בשלו, הוא חייך ואמר ״תעבירי את זה לרותם בבקשה״
–
אני חייבת לשלוט על עצמי כי אני יוצאת ממש סתומה.
וכן העברתי את זה לרותם.
ועכשיו יש הפסקה.
אני לא עושה כלום חוץ מלשבת ולבהות ברותם קוראת את המכתב ומתרגשת. באמת רפאל? באמת?!