שיר הזאת | הקדמה

אני רוצה לספר לכם על סיפור מיוחד… סיפור ששייך לילדה שונה ואמיצה, לא כמו ילדה רגילה.
אז בואו נתחיל.

שלום. אני שיר.

מגיל קטן אני זוכרת שהייתי מוקפת חברות וככל שהזמן עבר זה רק הדרדר עד שהגעתי לאפס חברות.
בנות היו אומרות לי שאני מדברת מוזר ואז הן היו מתרחקות ממני, אז הייתי מספרת את זה להורים שלי והם רשמו אותי למישהי שתלמד אותי לדבר נכון, אבל הבעיה לא הייתה בקול שלי או בהגייה שלי, זה היה משהו אחר.
אני יכלתי לעשות משהו שאף אחד אחר לא יכל לעשות.
הסיבה שהבנות היו מתרחקות ממני היא, שאני קוראת מחשבות של אנשים.
זה היה ככה: הבנות היו מדברות על דברים והייתי שומעת את כל מה שהן חושבות! ידעתי את כל הסודות של כולם. במי דנה מאוהבת, על הזכייה בלוטו של אבא של מיכל, מיד הרבה ילדים חשבו שאני מוזרה וברחו ממני.
כל מקום שהייתי הולכת אליו היו מתרחקים, העיקר שאני לא אקרא את המחשבות שלהם. כולם בשכונה ידעו עליי ועל הכוחות שלי, יש כאלה שכינו אותי אפילו מכשפה, אבל עכשיו? אבא שלי מצא עבודה חדשה מחוץ לעיר, נגור בשכונה אחרת, אלמד בבית ספר אחר, עם תלמידים אחרים שלא יודעים על הכוח שלי.
זאת הייתה מתנה משמיים, ומחר אנחנו עוברים. נשאר לי לעבור בשלום את היום הזה ומחר? השנאה תעלם והכל יהיה שונה.
תאחלו לי בהצלחה כי היום הזה הולך להראות פשוט רע.