כל כך שונים – פרק 1 :

נקודת המבט של שירה:
" אז את באה? " שאלתי את נוף. אנחנו מדברות בטלפון.
– " את בכלל מקשיבה למה שאני אומרת לך? "
– " אני צריכה את העזרה שלך, אני לא יכולה לעשות את זה לבד… " היא הוסיפה.
" אני יגיד לך למה אני מקשיבה, לשמלה עם הכתפיות השחורות קוראת לי 'שירה תקחי אותי!' , 'אל תוותרי עליי שירה, אני יבוא עלייך פצצה! שירה…שירה…שירה…'
" שירה?!?!?!?! " נוף צעקה עליי בטלפון.
– " מצטערת נסחפתי קצת " חזרתי לעצמי.
" קצת הרבה אולי " היא אמרה בגיחוך.
– " טוב אני מבטיחה לך שאחרי הסיבוב בקניון אנחנו נקנה את הבגדים הכי יפים ואני רוצה לראות את דן מסרב לזה, רק בבקשה בואי נלך כבר… " אמרתי, יותר נכון התחננתי.
" את חולה, את יודעת את זה? " שמעתי אותה צוחקת מהקו השני.
– " חולה עלייך! " אמרתי.
– " יאלה תתארגני ונזוז, ניפגש שם, צ'או " אמרתי וניתקתי.
" ג'רי!!! " צעקתי. שמעתי אותו נכנס.
– " כן העלמה שירה? " הוא ענה.
" תמלא לי אמבטיה " עניתי והמשכתי להיות בטלפון.
– " כן העלמה שירה. " הוא יצא.
" אהה וג'רי? " צעקתי.
– " אני יודע אני יודע….טמפרטורת המים צריכה להיות כ28 מעלות צלסיוס, סבון בועות, סבון קצף, שמפו, תחליב רחצה, תחליב פנים, פילינג, סבון ידיים, סבון רגליים, מרכך, קרם פנים, קרם ידיים, קרם רגליים, וקרם הגוף שהזמנת אתמול מסין בחצי מיליון דולר רק כי אהבת את הצורה של הבקבוק " הוא אמר.
– " היי, זה לא אשמתי שהם מייצרים בקבוק בצורת הלו קיטי ומצפים שאני לא אקנה, זה יהיה פשוט סבל לאנושות " אמרתי נואשת.
" כן….. " הוא אמר, נראה לא מבין.
– " אממ…טוב יאלה אין לך איזושהי עבודה לעשות? קדימה! " אמרתי ומחיתי כפיים, מסמנת לו שיילך.
– " ברשותך " הוא אמר ויצא מהחדר.
באתי לצאת מהחדר אבל אז שמעתי צליל של הודעה.
לקחתי את האייפון וראיתי הודעה מערן.
' יפה שלי, מתאים לך לצאת היום? ' הוא כתב.
– ' בטח, תבוא לאסוף אותי בשמונה? ' שלחתי.
' אוקי אני אהיה שם.. אוהב אותך ' הוא ענה.
שלחתי לו פרצוף של נשיקה ויצאתי מהווצאפ.
סיימתי להתקלח והתלבשתי.
לבשתי שמלת קטיפה בצבע טורקיז, נעלתי את העקבים הלבנים שלי ולקחתי את התיק שאבא קנה לי מגוצ'י….אוי אני פשוט מאוהבת בתיק הזה.
התאפרתי, התבשמתי ושמעתי מלמטה את הנהג צופר. חיפשתי את הכרטיס אשראי בארנק שלי אבל לא מצאתי, נו טוב ניקח את של אמא. ירדתי למטה ונוף התקשרה אליי.
" נו איפה את? אני פה… " היא אמרה.
– " אני באה אני באה " אמרתי בזמן שאני שואלת את אמא איפה האשראי שלה.
" בשביל מה עשינו לך אשראי משלך אם את תמיד צריכה את שלי? " היא אמרה והוציאה את האשראי שלה מהתיק.
" עדיין לא יצאת מהבית נכון? " נוף אמרה.
– " נו אמא תביאי כבר ! " צעקתי עליה
" שירה אני ואבא צריכים לדבר איתך… " אמא אמרה ונתנה לי את האשראי.
" איך ידעתי…" נוף אמרה.
– " לא עכשיו, זזתי לקניון ביי " אמרתי לאמא ויצאתי מהבית.
נכנסתי ללימוזינה והיא התחילה לנסוע. נאנחתי.
– " אני עוד 2 דקות שם " אמרתי לנוף.
" ניפגש " היא אמרה וניתקה.
" נו אתה יכול לנסוע יותר מהר?! " צעקתי על הנהג.
הוא לא ענה.
אוווווחחחחחח.
סוף סוף הגעתי. יצאתי מהלימוזינה ורצתי אל נוף.
" ה2 דקות הכי איטיות בחיים שלי היו כרגע " היא אמרה.
– " גם אני אוהבת אותך " אמרתי בחיוך.
השעה הייתה 6 וחצי.
אני ונוף מדדנו חצי מהקניון, קנינו כמעט את כל הקניון, אכלנו והצטלמנו.
– " אוייי… " נאנחתי כשנכנסנו ללימוזינה.
– " הייתי צריכה את זה " הוספתי.
" מה זה צריכות… חייבות! " נוף אמרה. צחקנו.
נוף ירדה בבית שלה ואחרי עשר דקות הגעתי הביתה.
יצאתי מהלימוזינה כשהעוזרים שלי מחזיקים את כל השקיות.
– " שימו את זה בחדר שלי " אמרתי ויצאתי לחצר שלי.
ערן התקשר אליי.
" האם הגעתי לילדה הכי יפה בשכונה? " הוא אמר. הסמקתי.
– " האם זכיתי לשיחה מהילד הכי יפה בשכונה? " עניתי וישבתי על הספסל.
" את תזכי גם לראות אותו היום בערב… את עדיין זוכרת כן? " הוא אמר.
" רוץ מהר רוץץץץץץץץץץץץ!!!!!! " שמעתי מישהו צועק מבחוץ.
– " טפיייי כוסעמק ערססססס מה עושים?! " שמעתי אותו שוב אומר.
אומייגאד. מה קורה פה לעזעזאל?
הלכתי בזהירות אל מבעד לחצר, כדי לראות מה קורה בחוץ. מזל שיש את העץ הגדול פה, ככה הוא מסתיר אותי.
ראיתי שני בחורים, לבושים שחור. הם עמדו מולי.
" בן של זונה, אין בעיה…אנחנו נראה טוב מאוד איזה סופש נעים יהיה לו. " השני ענה.
"טוב טוב יאלה בוא נעוף מהאזור המצוחצח הזה, זה לא עושה לי טוב … " הראשון ענה.
השני הינהן ורץ ריצה מהירה, השני נשאר עומד ומתהלך במקום. לרגע הבחנתי בעכביש על היד שלי ובשנייה אחת בלי לחשוב , צעקתי.
" אההההההההההההההההההההההה !!! "
– " היי שירההה הכול בסדר?! " ערן צעק מהטלפון.
ניתקתי מהר.
הסתכלתי שוב החוצה דרך הגדר ולא ראיתי את הילד ההוא.
פיווווו…… הוא בטח הלך…
פתאום הרגשתי כף יד מונחת על הכתף שלי..