שינית אותי פרק 17

בפרק הקודם
בן זרק את אליס לבריכה כי רצה להעיר אותה מההלם הם ניכנסו לבית הוא עלה להביא לאליס מגבת והוא ירד עם…
פרק 17
~אליס~
בן עלה להביא לי מגבת, והוא ירד עם מאור וטליה (שני הקטנים) כשהוא מרים את טליה ומאור לידו, הוא היה ניראה קצת מקנא. "מאור!!" קראתי לו, שיראה שלמישהו איכפת ממנו.
הוא רץ אלי וחיבק אותי, "איזה חמוד אתה!" הוא חייך, טליה ובן היו ביחד חחח ממש מתאימים.
ילדה בת 6\7 וילד בן 14\15, האמת שזה היה ממש מוזר כי היא ניצמדה אליו כמו חברה.
הוא הביא לי את המגבת, שמתי אותה עלי ועליתי למעלה.
"אליס למה עליתי להביא לך אם את עולה?" לא עניתי צחקתי.
"בשבילי" שמעתי את טליה אומרת.
~בן~
חחח טליה לקחה את עינין הזוגיות ברצינות, היא רוצה שניהיה חברים, דלוקה עלי.
"בן, אתה יודע שאתה חתיך?" חחח מת על הקטנה הזאת.
"ברור שאני יודע יפה שלי" חחח היא עוד תחשוב שזה רציני.
~אליס~
עליתי למעלה התארגנתי והתקלחתי.
~בן~
אוי נו נימאס לי עוד יגידו שבן ביטון התחיל לשחק עם קטינות.
אליס כבר שעה למעלה, אם קרה לה משהו אני מת.
"אחממ…אחחממ.." כיחכתי בגרוני, טליה הביטה בי.
"אה…טליה תקשיבי אני…צריך להשתין שניה תכף חוזר" היא סימנה לי שאני יכול, כאילו שאני צריך ממנה רשות אבל בסדר.
~אליס~
יצאתי מהמקלחת, התלבשתי. (לבשתי קרטיגן בצבע סגול קצת בושם סדרתי את השיער…)
ישבתי בחדר והתכתבתי, הסתכלתי קצת בפייס, וגם צירתי למרות שלא כזה הולך לי.
~בן~
עליתי למעלה, שיקרתי לטליה, בכלל רציתי לראות מה עם אליס.
ניכנסתי לחדר בנות, וראיתי אותה, היא ישבה וצירה, התקרבתי היא קצת ניבהלה.
"פששש איזה ציור" לקחתי ממנה את הדף והבטתי, למרות שאני יודע לצייר יותר יפה.
"תודה" היא אמרה בשקט, ישבתי בכיסא שלידה, לקחתי דף ועפרון וצירתי למרות שלא עשיתי את זה מזמן, פחחח מה אני עושה? ציור זה לאנשים ריגשים.
"וואי כמה זמן לא צירתי" אמרתי תוך כדי שאני חושב מה לצייר, יש לי! אני אצייר אותה.
התחלתי לציר, והבטתי בה מדי פעם כדי לוודא שזה דומה, היא הביטה בי בשאלה.
ציירתי וצירתי עד שנמאס לי. "נימאסססס לי אני הולך" הלכתי היא נשארה.
היא לא דברה איתי כל הזמן הזה שהינו יחד, למה היא עושה את זה? אולי זה בגללי?
יצאתי מהחדר, עברתי דרך הסלון מאור וטליה ראו טלוויזיה, וידאתי שהם בסדר ויצאתי.
יצאתי מהבית, הוצאתי סיגריה והתחלתי לעשן אחת אחרי השניה.
אני לא יכולתי להתמודד עם השקט הזה, היא לא אמרה לי מילה חוץ מ"תודה".
אני יודע שיש מצב שהיא לא תדבר איתי בחיים אחרי זה.
היא לא זוכרת אותי?
~פלאשבאק~
הייתי בן 9, אמא, נופר, אליאב, מיטל, מאור, ואני, נסענו למפגש חברות של אמא.
הלכנו לשם, היה רקודים ומבין האורות הפנסים האנשים ראיתי ילדה בלונדינית עם שיער ארוך עיניים תכלת, רוקדת לבד, היא היתה נראת שנתיים מתחתי, התקרבתי אליה, רקדנו ורקדנו.
היינו אולי ילדים קטנים אבל נהננו כמו גדולים, אחר כך התעיפנו הלכתי לאמא שלי, והיא לשלה והן היו ביחד, הן סיפרו שהן חברות מגיל צעיר, שמחנו שעכשיו הם יבואו תמיד, בסוף הערב היא התנשקה איתי, הרגשתי את ההרגשה הכי טובה שהיתה לי.
חזרנו לבאר שבע, והיו מלחמות ופיגועים ולא היה לנו זמן להזמין וללכת עד ששכחנו…
~סוף פלאשבאק~
אני כמעט בטוח שזה היא, היא אולי לא זוכרת, אז אני אזכיר לה
~אליס~
בן יצא מהחדר בצעקה, אולי הוא נפגע שלא התיחסתי, אבל למה הוא נפגע? אנחנו בקושי מכירים יומיים, ואפילו פחות, אבל אולי הוא מכיר אותי…
כשהוא יצא הוא זרק את הדף שלו על הרצפה, הרמתי והייתי בשוק….
רגע הוא… צייר אותי? זה היה ניראה בדיוק אותו הדבר, חחח לכן הוא הסתכל עלי הרבה…
איפה הוא עכשיו?