שינוי
לפני 7 שנים:
"מה הקטע עם אח שלך?" שאלתי את דנה "מה אכפת לך? הוא סתם חנון מגעיל, כל הזמן עם חברים שלו מהצבא" ענתה לי בזמן שהיא מתעסקת עם השיער הבלונדיני שלה "מה אכפת לך ממנו כל כך?" שאלה "סתם, פשוט אף פעם לא ראיתי אותו חוץ מתמונות, ואנחנו חברות כבר מכיתה ח' " אמרתי בהסתייגות, חושבת אם הוא באמת קיים "רוצה לראות? בואי" אמרה וקמה מהמיטה שלה "מה את עושה?" שאלתי בלחץ "מאיה תירגעי, זה סתם האח החנון שלי" אמרה וצחקה, הלכתי אחריה והיא דפקה על הדלת שלו ונכנסה פנימה, משאירה אותי בחוץ "דנה עופי לי מהחדר כבר" אמר מבפנים "מאיה חושבת שאתה לא קיים, אתה יכול להוכיח לה שכן?" אמרה לו כך ששמעתי, מעבר לדלת "את רצינית?" שאל ולאחר כמה שניות נפתחה הדלת לחדר שלו, הוא בהחלט דומה לדנה "היי, אני דין" אמר "היי, מאיה" החזרתי "עכשיו בואי נלך, יש לנו רק עוד שעה למסיבה" אמרה דנה וגררה אותי משם.
"אני מוכנה ללכת" אמרתי לדנה בזמן שהיא מרחה שכבה נוספת של האודם שלה "אדם מחכה בחוץ" אמרתי לה לאחר התכתבות קצרה איתו, אדם זה אחי הגדול, בשלוש עשרה דקות. "נראה לך שהוא יאהב?" שאלה "אם לא, הוא עיוור" אמרתי לה ויצאנו אליו החוצה. "היי סיס" אמר לי "ושלום לך" הוסיף כשראה את דנה עם השמלה הכחולה שלבשה "אהבת?" שאלה "יותר אוהב את מה שבפנים" אמר לה, חנפן, "ואחותך?" שאלתי "שתי הנשים האהובות עליי" צעק באמצע הרחוב כמו משוגע "יש לך מזל שאני אוהבת אותך" אמרה לו דנה "אני פשוט נדפקתי שאתה אח שלי" אמרתי גם אני, הוא חיבק אותי מהצד ונישק את דנה נשיקה קצרה "אנחנו נאחר" אמרתי להם ונכנסנו למכונית, אדם התחיל בנסיעה ואני ודנה חפרנו לו ברובה.
אחרי שעתיים של ריקודים לא פוסקים ואיזה 5 כוסיות של משקה אלכוהולי לא מזוהה אני הייתי מאיה אחרת, שונה, מאיה מצחיקה יותר, זורמת יותר, אבל רק קצת. "את רוצה ללכת?" שאלה דנה "את לא חוזרת עם אדם?" שאלתי מופתעת "הוא רוצה להישאר ואין לי כוח, את באה איתי?" שאלה והנהנתי, הולכת אחריה ומחפשת מונית הביתה "תישארי לישון אצלי" אמרתי לה כשעלינו על המונית כדי לחזור והיא הנהנה.
"פיג'מה שלי או חולצה של אדם?" שאלתי והיא שיחקה את עצמה חושבת עד שלבסוף ענתה את הברור מאליו "אדם" אמרה מלווה בצחקוק שיכור "שנייה" אמרתי לה והלכתי לחדר שלו, מוציאה חולצה אחת וזורקת אותה על דנה מהכניסה של החדר שלי "למה זה היה טוב כלבה?" שאלה ועדיין צחקקה, "בואי נלך לישון" הצעתי וחמש דקות לאחר מכן כבר התחלתי בשינה רגועה. נכון אומרים שאחים ובמיוחד תאומים מרגישים כשמשהו קורה? אז בשלוש וחצי הרגשתי את זה, פשוט התעוררתי בבהלה ורצתי לחדר של אדם, התקשרתי אליו לנייד אבל לא הייתה תשובה, חשבתי שהוא עדיין במסיבה אז חזרתי לישון, לא להרבה זמן, בארבע בבוקר העירה אותי אמא שלי בלחץ "מה קרה?" שאלתי "אדם, תאונה בואי!" צעקה ומהר הערתי גם את דנה, עם פיג'מות ודנה שלבשה מהר מכנס פיג'מה שלי רצנו למכונית ונסענו לבית החולים, משם אני זוכרת כל פרט, כל היום הזה חקוק לי בזיכרונות.
"בשעה חמש ושלוש עשרה דקות נקבע מותו, רק תאונה, אפילו לא שלו, נהג לא זהיר שהתנגש בו, זה כל מה שהיה צריך, זה כל מה שלקח את החיים לאח שלי, לתאום שלי, לאדם, בחמש ושלוש עשרה דקות, כאילו העולם צוחק עלינו, כאילו זה סתם חסר חשיבות, אבל לא, אדם הוא, היה, הבן אדם הכי טוב שהכרתי, זה שתמיד היה בשבילי, החבר הכי טוב שלי והחצי השני שלי מלידה, גדול בשלוש עשרה דקות" אמרתי בהלוויה שלו, באותו הרגע השתנו לי החיים, באותו הרגע השתנתי, לתמיד.
כיום:
"מתי את באה?" שאלתי את דנה בפלאפון, מחפשת את התיק של המחשב שלי "אני אגיע בעוד שבוע, אני מתגעגעת" אמרה בהתרגשות "גם אני, נדבר" אמרתי וניתקתי, אני עוד צריכה להגיע לעבודה היום. לאחר חמש דקות מצאתי את התיק והכנסתי את המחשב לתוכו, נועלת את הנעליים שלי ויוצאת למטה לתפוס לי מונית, אני יודעת שזה מוזר שאין לי מכונית, אבל יותר קל להיות בניו יורק עם מוניות.
לאחר נסיעה של עשר דקות הגעתי לעבודה ועצרתי בבית הקפה הצמוד לבניין, לקחתי את הקפה הרגיל שלי ועליתי למשרד. "יש לך חמש פגישות היום ומחר יש את המשפט של דניאל דוקרנר" אמרה המזכירה שלי "מחר אני בחופש" אמרתי לה "זה אי אפשר לדחות" אמרה "תנסי בכל הכוח" אמרתי לה, היא בטח תלך לבכות אם אני אמשיך אז פשוט אמרתי לה ללכת והיא ברחה, אני אולי קצת רעה אבל ככה זה עובד טוב, בשבילי ובשביל כולם.
לאחר שעתיים עבודה שמעתי דפיקה בדלת "אני עובדת" קראתי לדלת "יופי" שמעתי וכשהרמתי את הראש ראיתי את הבוס שלי עומד מולי, חתיך כרגיל, החיוך נראה קבוע על פניו "אני עובדת" אמרתי לו שוב "בואי אליי בערב" קבע "לא" אמרתי בתקיפות "לא משהו מחייב, כרגיל" ניסה לשכנע "אני יוצאת" אמרתי "אז בואי אליי אחר כך טוב?" שאל "בסדר, אבל אני עוזבת מיד אחר כך" "סגור, תמשיכי לעבוד" אמר וקרץ לי כשיצא, גלגלתי עיניים בתשובה.
"ביי אמילי" אמרתי למזכירה "זה אמיליה" תיקנה אותי "ומחר יש לך לפני המשפט פגישה, העורך דין החדש אמור להיות בה" שיתפה אותי "ביי" אמרתי ויצאתי מהמשרד, יש לי שעה להגיע הביתה, להחליף בגדים ולצאת למועדון עם היילי.
תגובות (4)
מתי את ממשיכה אץ הסיפור "אם רק תרצי אותי אני שלך תמיד"?
הסיפור עדיין בכתיבה.. אני רוצה לסיים כמה שיותר ולהעלות בקצב מהיר…
תגידי,סתם מסקרנות,יש לך אח תאום?
לא… למרות שהייתי מתה לאחד כזה! יש לי אח גדול ואחות קטנה אבל בהפרש של ארבע שנים ושלוש שנים