שינוי זה לא רע ~ פרק 3 ~ סוג של סיפור ערסים

פרק 3:
נ.מ. שיר:
״היי״ אמרתי לילדה החדשה
היא דפקה לי חיוך מזויף וחזרה להסתכל על ענת
״אני שיר מלכי״ אמרתי לה בחיוך
״אוקיי״ היא אמרה וחזרה להסתכל על ענת
איזה מוזרה. מי לא רוצה חברה חדשה ביום בראשון בבית ספר חדש ועוד בבפנימיה שלנו?
אחרי כמה זמן היה צלצול ושון רצה ראשונה החוצה
אספתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה.
״תגידי שיר את יודעת מי זאת?״ שאלה אותי דניאל (סתם אחת) והצביעה על שון שדיברה עם רון בחיוך פלרטטני.
״חדשה הצטרפה היום.שון משהו, לא מאוד חברותית״ אמרתי לה והסתכלתי על שון.
״טוב ביי״ אמרתי לדניאל שהסתכלה על שון במבט שיכול לרצוח מישהו. לדניאל תמיד היה קראש על רון מאז שהם שכבו. אני מניחה שאני היחידה בפנימיה שלא חושבת ולא חשבתי עליו ככה לעולם. הוא פשוט יותר מדי קרוב אליי. כמו אח. אבל הוא חתיך בקטעים אחרים התקרבתי אליהם קצת כדי להגיד שלום לרון ושמעתי את שון אומרת ״רגע לא עשיתי אותך כבר פעם?״ החנקתי צחקוק פעם ראשונה ששמעתי מישהי מדברת ככה״ישמצב את היית באילת בחופש במקרה?״ רון שאל אותה ודפק מבט חושב ״אהה כו אתה זה זה שיצא מהשירותים כל חצי שעה עם מישהי אחרת!״ שון אמרה ופניה הוארו.
טוב כאן הייתי חייבת לעצור את השיחה נמאס לי קצת לשמוע על הזיונים של רון.
״אמסלם!״ צעקתי לו והוא הסתובב אליי ופרש את ידיו לחיבוק גדול רצתי וקםצתי עליו כשהוא מרים אותי באוויר.
״מה קורה נסיכה?״ הוא שאל אותי במזן שהוריד אותי לרצפה.
״ברוך השם אני רואה שכבר הכרת את שון״ אמרתי לו והסתכלתי על שון שהסתכלה על שנינו במבט שלא יודע מה לחשוב.
״מאיפה את מכירה אותה?״ הטא שאל והעביר את מבטו ביני לבינה הלוך ושוב.
״היא יושבת לידי בכיתה אבל היא חא מדברת הרבה״ אמרתי ונשענתי על הכתף של רון.
״את יודעת שהיא עומדת ממש מולנו״ הוא אמר בחיוך חסר נעימות.
״כן אבל אולי זה יגרום לה לדבר יש היום ראונדים והיא לא רוצה להישאר לבד בראונד הראשון שלה״ אמרתי והסתכלתי עליה במבט של אין מה לעשות
״אל תיקחי את זה אישי אני פשוט לא. מתחברת לבנות״ היא אמרה
״ פחחחח זאתי? זאתי יותר גבר מכל הבנים בפהימיה ביחד״ הוא אמר וצחקק. נתתי לו מכה קטנה בחזה וצחקתי גם אני ״מזה ראונדים?״ שון שאלה
״זה השעות האומנותיות זה כתוב לך במערכת״ אמרתי לה והצבעתי על המערכת שהיא החזיקה בידה
״לכי תתארגני לשיעור הראשון שלך ןתפגשי אותי פה בעוד רבע שעה״ אמרתי לה ותחלתי לחכת לחדרי משאירה אותה לחשוב שם