שותפים- פרק 42

שקט מוחלט..
נשימות קלושות..דם בכל עבר.
מסך שחור.דניאל שכב,מבחין לפתע באור חזק.שמתבהר אט אט.
"דניאל?" נשמע קולה של סיוון..שליטפה את ראשו באהבה.
המראה שלה הלך והפך ברור יותר,כשהדופק שלו הופך חזק יותר..
"סיוון.."הוא הביט בה.."את פה.."
"כמובן שאני פה.מה קןרה לך?"היא לא הבינה מה קורה לו.
"איפה אני?"הוא שאל,מבחין בכך שהוא מחובר למוניטור לב.
"אתה בבית חולים.."היא ענתה.
"בגלל שיריתי בעצמי?"הוא שאל.."דפקתי לעצמי כדור בראש.אני אמור להיות מת."
"..ירית בעצמך?..על מה אתה מדבר?..למה לך לירות בעצמך..?"היא התפלאה.
"את מתת.היה לך סרטן..אני התאבדתי."הוא סיפר לה.
"סרטן?"היא התפלאה,"על מה אתה מדבר?..אני בריאה."
"למה אני כאן?"הוא שאל.
"היית בקומה יומיים.היה לך קריש דם בגלל הפציעה ההיא.
הם גם תיקנו את החור הקטן שנשאר בלב בעקבות הפציעה.
אתה במחלקת הלב בבית חולים קהילתי בניו יורק.
עברת צינתור .שיחררו לך את זה. והכל בסדר.הלב שלך בסדר."היא ענתה.."הלב שלך הפסיק לפעום,פעמיים."
"קומה?"הוא שאל.."חשבתי שאיבדתי אותך!"
"למה שתאבד אותי..?"היא התפלאה.
"…הכל היה..חלום בלהות?"הוא התחיל להבין.
"..כנראה."היא חייכה אליו.
"ומה איתך?"הוא שאל מלטף אותה,מאושר כל כך לראות אותה.
"זוכר שהיו לי בחילות?"היא שאלה.
"כן.מה אמר הרופא?"הוא שאל,כשהיא מעלה חיוך על פניה.
"..יש לי דניאל קטן בבטן.."היא חייכה אליו.
"את..את בהריון??"הוא קרא בשימחה.
"כן."היא חייכה,כשהוא מביט בה,מאושר כל כך והיא עונדת את טבעת האירוסין שלו.
הוא צבט את עצמו בכדי לראות שכל אמיתי.
"מתי משחררים אותי..?"הוא שאל.
"עוד יום יומיים.."היא ענתה,"הם משאירים אותך מחר לביקורת."
"אבל הלב שלי בסדר.."הוא ענה.
"..כן,אבל אתה יודע מה זה אמריקאים.."חייכה אליו,כשהוא מלטף אותה,מאושר.
כעת הוא יכול להניח את הראש ולנוח.