שותפים-פרק23

לאחר שהתחבקו,התיישבו דניאל וסיוון כשהם אוחזים ידיים.
ידו בידה.
"דניאל,"היא פנתה אליו,מסבה אליה את תשומת ליבו.
"מה?"הוא שאל בחיוך קטן,מסיט את השיער מעל עיניה,כשהוא מביט בה.
נותן בה מבט כל כך מאוהב.
"רציתי לדבר איתך על משהו.."היא נאנחה.
"דברי,"הוא אמר,"אני מקשיב."
"כשלא היית כאן,מין הסתם היית בבית החולים אני קיבלתי הצעת עבודה מדהימה עם המון כסף .זה מין קידום מהעבודה שלי..הבוס שלי מאוד להוט שאקבל אותה."היא החלה לספר.
"הרבה כסף זה נהדר."הוא חייך,"ומה..לגביי מה שאני שאלתי אותך?..מה לגבי הצעת הנישואין שלי..לא ענית לי."הוא שאל,מצפה לתשובה.
"זהו ש..זה בארצות הברית."היא ענתה.
"אז התשובה שלך היא לא."הבין דניאל,מעט המום ונסער.
"דניאל,אני מצטערת.."היא אמרה,כשהוא מנתק את ידו מידה וקם ממקומו.
הוא לא ידע אם לבכות או לצעוק באותם רגעים.
הוא מאוד רצה לפרגן לה.
כי הוא תמיד בעדה,אבל זה כאב.
הוא נקלע לסערת רגשות.
כי מיצד אחד הוא אוהב אותה וייעשה הכל בשבילה.
הוא מאוד שמח בשבילה על הקידום אך מצד שני,זה היה מכה קשה לאגו.
"אל תישתתק בפניי.."היא קמה אחריו.."דבר איתי."
"..קיבלת הצעת עבודה,אני שמח בשבילך.."הוא אמר.."אבל מה עם מה שאני מרגיש?".
הוא אמר בקול חנוק,בעיניים דומעות.
"אל תהייה אנוכי.."היא אמרה,"זה פשוט לא מתאים לך."
"זה לא עיניין של אנוכיות..אני אוהב אותך!..יותר משאי פעם אהבתי משהי בחיים שלי..למה את לא מוכנה להתחייב בפניי.אני מוכן לוותר בשבילך על הכל."
"זו הזדמנות של פעם בחיים.."אמרה סיוון.."אני טסה בעוד 4 ימים."
"אני הולך.."הוא אמר.
"לאן??"היא שאלה.
"..צר לי,אבל אני לא מסוגל לדבר כרגע…"הוא אמר,נכנס הבייתה, הרים מהשולחן את המפתחות של האוטו שלו ויצא.
הוא מאוד נפגע.