שותפים-פרק 4

רווית הביטה בדניאל,מחוייכת.
היא כבר מזמן,רצתה שהחתיך הזה יאמר לה מה הוא מרגיש.
כשהסטיגמה על בחורים כמוהו אומרת שהם מנצלים וזורקים.
היא פחדה שזה יקרה לה,אבל היא נמשכת אליו בטירוף.
בעוד סיוון עומדת במרפסת,משקיפה על העיר מלמעלה.
שלושה חודשים,עברו מאז הכיר דניאל את רווית.הם הפכו רישמית לזוג.
ערב,סיוון ישבה במרפסת לבדה,משקיפה על העיר.

להצטרף אלייך?"נשמע קולו של דניאל אחז בידו בקבוק בירה קרה.
"למה לא?"ענתה בפניו.
"מה קרה,מאמי?"הוא שאל.."את נראית לי מעט עצובה.."
"כלום,דן..אני.."היא אמרה,כשהוא מניח עליה שמיכה.נראה היה לו שקר לה.
דניאל התיישב לידה,כשהיא מוחה דמעות מעיניה.
"מה קרה?"הוא שאל,מבחין בדמעות שלה.."אל תשקרי לי..אני רואה את הדמעות.."
"דניאל..קצת רבתי עם איתי,החבר שלי.."היא אמרה,מנסה להתחמק מהשיחה הזו.
דניאל הביט בה במבט מוזר,מודאג.
סיוןן היא ידידה טובה שלו והוא דואג לה.
כשלפתע,נחשף חלק מהכתף שלה,כשהשמיכה מעט ירדה.
דניאל הבחין בסימן כחול-סגול על כתפה שנראה כמו שטף דם רציני וגדול.
"..הוא פגע בך?"שאל דניאל,מזועזע ממה שראה.
"נפלתי.."היא מיהרה להסביר לו.
"לא נראה לי.."אמר דניאל.."אייך נפלת?"
"זה לא חשוב עכשיו.."היא אמרה לו.
"סיוון,אל תתחמקי.אני יודע שלא נפלת.הוא הטיח אותך וזרק אותך..אני רוצה לדעת את האמת."הוא דרש ממנה. המבט שלו הפך רציני.הקול שלו רעד.
"דניאל,תרגע.."היא אמרה.
"אל תגידי לי להרגע.אני רוצה את האמת!"הוא קרא,"יש לך עסק עם בנאדם אלים.אני דואג."
"רבנו ודברים יצאו מכלל שליטה.."היא אמרה,כשעיניה דומעות..
"אם משהו כזה קורה,אני רוצה שתגידי לי.."הוא אמרה לה,המום.
"אני מבטיחה.."היא הסכימה,בוכה.
"דיי,אל תבכי.."הוא אמר,"בואי אליי.."
דניאל פרס את זרועותיו סביבה כמו מלאך,וחיבק אותה.
הוא חיבק אותה חזק,כשראשה מונח על החזה השרירי שלו.
החיבוק היה כה חזק עד כי יכלה לשמוע את הלב שלו הולם בחוזקה.חשה בזרימת הדם שלו.
הוא הרגיע אותה בזרועותיו.כשהיא נהנית מהחיבוק המרגיע שלו.מריחה את רייח הבושם החזק שלו. כשהיא מייחלת בסתרי ליבה שהקשר בניהם יתפתח לקשר רומנטי.כשמבחינתו,הוא ראה בה כידידה טובה.
ולא נראה כי זה בכלל זורם לכיוון הזה.לא כשהוא מאוהב ברווית.
"אני שומעת את הלב שלך.."היא אמרה,כשהוא מגחך בחינניות וגם היא.
"נרגעת?"הוא שאל.
"כן.."היא ענתה
"יופי."הוא חייך אליה.
כשמאוחר יותר הוא הלך לענייניו,לא לפני שהשביע אותה לספר לו הכל ומאיה התיישבה לידה.
"היי חומד.."היא התיישבה לידה.
"היי מאיה,"היא נישקה אותה על הלחי.
"מה קרה בניכם? את יכולה לספר לי?"היא שאלה.
"..סתם,הייכי קצת מדוכדכת והוא גרם לי להרגיש יותר טוב."סיפרה לה סיוון.
"הוא אוהב אותך."הסביר לה מאיה,אוחזת סיגריה בידה.
"כידידה.הוא לא מאוהב בי,אם זה מה שאת מתכוונת."ענתה סיוון.
"אני רואה הכל כבן אדם מהצד,תאמיני לי..אני רואה את הלב שלו דרך העיניים שלו.תאמיני לי..כואב לו הלב.הוא מרגיש משהו אלייך."ניסתה מאיה להעיר את תשומת ליבה.