שותפים-פרק 32

סיוון הביטה בדניאל שהביט בה בזוג עיניים בורקות.
עיניים של גבר מאוהב.עיניים כל כך יפות.
מתנשם.כשהוא מצפה לתשובה שלה באשר תהייה.
כשעיניה שלה דמעו,ודמעות החלו זולגות מהן.
"אני אוהבת אותך.."היא אמרה בקול רועד.
"זה..כן?"הוא שאל בהיסוס.כשהדופק מאיץ בו,בפעימות חזקות כל כך.
".YES .."היא ענתה,כשהוא מביט בה,נרגש,מניח את הטבעת על אצבעה.
"אני אוהב אותך.."הוא קרא,פורץ לזרועותיו מחבק אותה חזק.."הרגע הפכת אותי לגבר המאושר ביותר
עלי אדמות."
שניהם חיבקו זה את זו חזק.חזק.
כשאת אט התחלף החיבוק בנשיקה,שהלכה והפכה לוהטת מרגע לרגע.
דניאל וסיוון התארסו.
כשמאוחר יותר הם הרימו כוסית של יין לחיים בכדיי לחגוג את המאורע המשמח הזה.
אחריי דרך ייסורים וכל כך הרבה כאבי לב.
זה היה שווה את זה.
"לא ויתרת עליי.בכל זאת,הגעת עד ניו יורק כדיי להציע לי נישואין."היא אמרה.
"בחיים,לא הייתי מוותר עלייך.את יודעת את זה.."הוא אמר,כשהם יושבים על המיטה שלה מחובקים.
"יש לך טעם טוב.."היא אמרה לו,מביטה שוב ושוב בטבעת שהוא קנה לה.
"ואני עוד רציתי להחזיר אותה.."אמר דניאל.
"רצית להחזיר אותה?"היא שאלה.
"כן."ענה דניאל,"אחרי שאמרת לי לא,אני כמעט השלכתי אותה לתוך הים."
"אני כל כך מיצטערת.."היא ליטפה את פניו.
"זה בסדר עכשיו.."הוא ענה,מלטף אותה.
"אתה מוכן לוותר על החברים שלך,העבודה שלך רק כדיי להיות איתי?"היא שאלה אותו.
"אני מוכן לוותר על החיים שלי למענך.."הוא אמר..
"צר לי על הכאב שגרמתי לך.."היא אמרה בפניו.
"לב אוהב הוא לב כואב."אמר דניאל,מלטף את פניה,"והלב שלי כאב לא פעם ולא פעמיים."
כשמאוחר יותר הם דיברו על החתונה והחלו לתכנן אותה.