שותפים-פרק 28

לאחר אותה שיחה במסיבת הפרידה,דניאל וסיוון לא דיברו.
אבל,הוא היה זה שהסיע אותה לשדה התעופה בנתב"ג.
"אז,זהו זה..מה?"הוא אמר,עצוב.
"אנחנו נהייה בקשר..,היא אמרה,כשדמעות זולגות מעיניה.
כשכול מבט ודמעה שלה,פוצע אותו.
דניאל חש לפתע כאילו סכין חדה מאוד ננעצת לו בלב.
הוא דימם בקירבו.
"בואי הנה,"הוא אמר,בולע את הרוק בגרונו..מחבק אותה חזק חזק.
הוא ידע שעליו להרפות,אך גופו סירב להפרד.
"עוד נתראה.."היא אמרה.
לפתע,השתרר שקט.הייתה שתיקה מוחלטת שליוותה את הרגע הזה.
דניאל הוסיף לחבק את סיוון.מלטף את ראשה.נושם נשימות כל כך עמוקות.
"..אני אוהב אותך."הוא אמר,כשלפתע היא חשה צמרמורת עזה חולפת בכל גופה כשהוא אמר זאת.
היא הרגישה איך ליבו הולם כל כך חזק,כשהחזה שלו נצמד לשלה,כשהוא מחבק אותה כל כך חזק.
חשה את נשימותיו העזות על צווארה.
לאחר שהתנתקו מהחיבוק,ונפרדו לשלום זה מיזו. פנתה סיוון אל השער,כשדניאל מביט בה מתרחקת.
הלב שלו התכווץ בכוח כשפתאום הוא קלט ש..זהו.העיניים הכחולות שלו דמעו.
ומבלי שהרגיש,זלגו לו שתי דמעות.האויר נעשה פתאום דליל.
דניאל הרגיש כאילו הוא לא מצליח לנשום.
הנסיעה הבייתה הייתה קשה.
משעממת.כשלפתע היה שיר יפה ברדיו שהזכיר לו אותה.
"אני כזה אידיוט."הוא חשב לעצמו.
במשך כל היום הוא התבודד.
למרות שהיה עם שותפיו לדירה מאיה ותמיר,הוא הרגיש לגמריי,לבד.
"אתה בסדר,מתוק?"שאלה מאיה.
"..כרגע,לא.אבל אני אהייה.."הוא אמר.."מאיה אני מרגיש כאילו,נוצר לי חור מדמם בלב.עכשיו כשסיוון נסעה."
"היא תחזור.אם היא אוהבת אותך,היא תחזור."ניסתה מאיה לעודד את רוחו.
כשמאוחר יותר הוא נכנס לחדר שלו.
מחפש משהו במגירה כשהוא נתקל בקופסה הקטנה.
הוא פתח אותה והביט בטבעת היפייפיה.
העיף בה מבט חטוף,סגר את הקופסה והניח אותה שוב במגירה.
לא,הוא לא ייעז להביט בה שוב.
כשהוא נשכב על המיטה שלו,מהורהר.בוהה בתיקרה.
"דניאל אתה בא לאכול?..הזמננו פיצה!"קראה מאיה.
"תודה,אבל אני לא רעב.."הוא ענה,מסרב להזמנה…"אין לי תאבון."
התאבון נעלם לו.
"אם דניאל מסרב לפיצה באמת משהו לא בסדר איתו."דאגה מאיה.
הוא בדרך כלל טורף 2 חתיכות.
"את ניגשת לדבר איתו?"שאל תמיר.
"אחר כך.."חייכה מאיה,אוחזת משולש פיצה עם זייתים ופיטריות,"בוא נאכל פיצה."