שותפים-פרק 25

במשך לילה שלם חשב דניאל בעיקר על ההתנהגות שלו כלפי סיוון.
באותו יום,היה בניהם נתק.
גם כאשר הוא אמר לה בוקר טוב.סיוון לא התייחסה אליו.
גם היא פגועה.
ערב.סיוון ישבה לאכול.
דניאל נכנס למטבח.
"בתאבון,"הוא אמר בפניה.
"תודה,"היא ענתה לו בקרירות.
דניאל הביט בה.העיניים שלו צרבו.המבט שלו היה נוקב ועצוב.
כל מי שראה אותו מהצד יכול היה להבין שהוא פגוע.פצוע.
"את מתכוונת להתעלם ממני כל היום?"הוא שאל אותה.
"דניאל,אני אוכלת."היא אמרה.
כשהוא ממתין.
כשלבסוף סיימה לאכול וקמה מהשולחן לכיוון החדר שלה.
דניאל,רדף אחריה.
"דניאל,עזוב אותי.מה אתה רוצה?"היא שאלה.
"אני רק רוצה לדבר.."הוא אמר,כשהיא נצמדת לקיר והוא,אלייה.
"דניאל,זה נגמר,אוקיי?"היא ענתה,מביטה בו.
"..את שומעת את זה,סיוון?"הוא שאל אותה.."את שומעת אייך הלב שלי הולם כשאת לידי??..את מטריפה אותי.אני לא יכול להפסיק את הלמותיו!"
"אני עוד שלושה ימים ממריאה מיכאן.."היא אמרה כשהוא נותן בה מבט כה קרוב בעיניו הבהירות,המושלמות,כשהן בורקות.הוא נראה כה פגיע.מתנשם.כשהיא שואפת את רייח הבושם היקר והנעים שלו. היה לו רייח חזק.
"בא לי להתאבד לתוכך.."הוא אמר,כששדיה נצמדים לחזה המושלם שלו.
הלב מאיץ בפנים.
כשרגליו נצמדות לרגליה.
הוא הביט בה במבט כל כך חודר.מהפנט.
כשברגע לאחר מיכן,היא חשה בשפתיו הנעימות נצמדות לשפתיים שלה.
הוא החל מנשק אותה.נשיקות רכות,עדינות שהלכו והתלהטו בלהט הרגע.