שותפים-פרק 15

דניאל שכב במיטה בעוד סיוון אוחזת בידו.
הוא הביט בעיניה במבט עדין,מרוכז.
הלב שלו דפק,בחוזקה.הוא היה עדיין מעט חלש.אך,חש חזק יותר עקב נוכחתה של סיוון.
הנוכחות שלה שם,חיזקה אותו.
סיוון הביטה בתחבושת על החזה שלו,משפילה מבט.
"היי,מה קרה?"הוא הניח את אצבעו על סנטרה מסיט את מבטה בחזרה אליו.
"דאגתי לך?"היא ענתה.
"אני יודע.."הוא ענה בקול עדין.."אבל עכשיו,כשאת כאן אני בסדר.."
"דניאל.."היא לחשה,נותנת בו מבט מוזר.
"..את יודעת שאני אוהב אותך…"הוא לחש לה בקול עדין,מקסים.
כרגע לאחר מיכן ניכנסה רווית לתוך החדר כשבידה בונבוניירה וזר פרחים.
"רווית.."הוא קראה בשמה,מבחין בה כסיוון זזה הצידה בכדיי לתת להם לדבר.
"רווית,לא כדאי להטריד את דניאל כרגע. הוא עדיין חלש.הוא זקוק למנוחה."אמרה סיוון כשהיא יודעת שהם עדיין ביחד.דניאל ייאלץ לספר לה על רגשותיו כלפיי סיוון ולשחרר אותה.
היא לא יודעת שהם מאוהבים .
"אני אהייה בסדר.."לחש דניאל לסיוון.
סיוון ידעה שעדיף לו לספר לה אחריי שיחלים,יתחזק וייצא מביית החולים.
רווית ודניאל שוחחו זה עם זו.
דניאל החל לפתע נאנק מכאבים.
"דניאל,מה קרה?"נבהלה רווית,כשגם הדופק שלו פתאום נהייה לא סדיר.
"אני בסדר.."הוא ענה,לא מצליח לנשום.
"אתה מדמם!!"היא קראה,מבחינה בכתם דם מכסה את התחבושת על החזה שלו.
היא מיהרה וקראה לצוות הרפואי.
"משהו לא בסדר איתו!"קראה רווית,כסיוון ששמעה זאת,הביטה מעבר לדלת,מבוהלת.
היא ידעה כי ייתכן שעצם היותה של רווית לידו,גרם לו לחוש ברע.
סיוון ידעה מה הוא מרגיש.
הם מרגישים זה את זו.
ליבו של דניאל מגיב רק לקריאות ליבה של סיוון וההפך.
נראה כאילו הפצע שוב נפתח והחל לדמם.
לאחר שהובהל שוב לחדר הניתוח הצליח הצוות הרפואי להתגבר על הדימום.
רווית חיכתה שהוא יתעורר,כשסיוון מרגישה מיותר.
היא כל כך רצתה להיות איתו ולאחוז בידו.
נראה כי המתח הנפשי שלו השפיע על המצב הרפואי.
כשמאוחר יותר,הוא נעור מליטופיה על ראשו.
"היי,"הוא פקח את עיניו היפות.
"היי.."היא ענתה.
"מה קרה לי?"הוא שאל..
"דיממת והתמוטטת.אתה בסדר עכשיו.."ענתה לו רווית.
בעוד סיוון יושבת בדירה על המרפסת.
אוחזת ספל קפה,מזילה דמעות.