שונה מדי – פרק 2

הכיתה כולה עדיין שתקה. הנערה המוזרה עדיין עצמה בדלת, ליד המנהל חמור הסבר, שבדרך כלל רק העניש תלמידים מבית הספר, ולא ליווה אותם לכיתות. מעולם לא, גם לא תלמידים חדשים. כולם שתקו, המורה, התלמידים, הנערה. אבל המנהל היה הראשון שדיבר.
"זוהי התלמידה החדשה שתצטרף לכיתתכם, היא הגיעה לבית ספרנו -" קולו נמלא גאווה.
עמוס ואיתי החלו להתלחשש, כמו בנות, והמנהל עדיין עמד דומן ולא אמר דבר, נראה כאילו לא שם לב לכך ששני הבנים דיברו.
"מאיפה היא באה? איתי שאל במלמול, שכולם בערך שמעו. הוא עמד ליד שולחנם של יערה ודן, שהסתובבו בפתאומיות כששמעו את קולו.
"שמעתי מאלונה מהשכבה שהיא הגיעה ממרכז ארה"ב, או שזה היה מרכז הארץ…?" אמרה שחר, שישבה בשולחן הקרוב ביותר, בשקט.
"מרכז ארה"ב?" אלינור קפצה ממקומה בפתאומיות, דורכת על רגלה של אור באותו הרגע.
אור צווחה בבהלה, והמנהל התעורר מהחירשות הזמנית שלו, שבה הוא לקה בכדי לחשוב מעט.
הוא הסתובב לעבר הכיתה, מה שגרם לאיתי ולעמוס להסתתר מאחורי כסאותיהם של יערה ודן, בשביל שהמנהל לא יבחין בהם.
"היא הגיעה מפנימיה במרכז ארה"ב – פנימיית המכינה לייל." הקול שלו היה מלא גאווה עוד יותר, הוא כל כך היה גאה בנערה המשונה.
"אני אתן לה להציג את עצמה, אבל אני מכווה ומצפה שלא תביישו את בית הספר שלנו בכך שלא תתנהגו איתה כראוי, ועוד יותר מכך, שלא תביישו את גיתות המחוננים של ליאו בק ובכלל – כיתות המחוננים." הוא יצא מהחדר במהירות סוגר את הדלת על הנערה, שהצליחה להכנס לכיתה בזמן.
המורה הביטה במבטים מפחידים בתלמידים שישבו על הרצפה, מסתתרים, והם רצו לכיסאותיהם. היא לא רצתה שהנערה החדשה תחשוב דברים רעים על הכיתה.
"תציגי את עצמך?" שאלה המורה – המחנכת, ששמה היה שירז. היא הביטה בנערה המוזרה, שהנהנה ונעמדה ליד הלוח.
"שמי טליה כהן." הקול שלה היה צלול, וגרם לכמה לבבות לקפצץ לרגע, ולכמה בנות להבחין בכך שהמבטא שלה ישראלי בעליל. הקול שלה, בנוסף לכך, היה רגוע מאוד, כאילו כל יום היא מציגה את עצמה בפני הכיתה החדשה שלה.