שונאת לרצות אותו

אין יותר כואב מאהבה.
אני לא מצליחה לבכות אפילו.
הכי כואב זה להודות שאני באמת מרגישה אלייך משהו, שאתה כן שולט לי ברגש הזה.
ולגלות שאתה אבן, ושאתה זורק את עצמך עלי.
לא מצליחה לשנוא אותך האמת, אם הייתי יכולה הייתי מכאיבה לך חזק. הכי חזק אני יכולה.
האמת היא שידעתי שאתה לא רציני , שאתה לא באמת רוצה אותי, שאתה משחק אחד גדול.
אבל שיקרתי לעצמי, המשכתי להתעלם מזה. להכחיש.
עד שאמרת את זה בקול, כל מילה הכאיבה יותר. המילים שלך עדיין מהדהדות לי בראש.
" היה בנינו קליק את יודעת ? אבל אני, לא נתת לי את מה שחיפשתי אז לא הלך, את קשה להשגה בשבילי "
אני באמת לא יודעת אם להאמין לך לפעמים. אתה מכאיב לי אבל בן זמנית אני לא יודעת אם אתה רציני איתי.
זה מטריף אותי. והכי מטריף שאף אחד אחר לא מבין אותי בעניין.
אני מרגישה כל כך מטומטמת. כל כך מושפלת.
אתה מוכן להסביר לי מאיפה האומץ, להיכנס לי ללב, להכאיב לי , ואז לנסות לשדך לי מישהו ?
אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות. זה כל כך כואב לי.
הכי כואב, שאני עדיין רוצה את התשומת לב ממך. את המבט שלך. את התשוקה שלך, שתרצה אותי.
למרות שהודית בזה, אתה לא לוקח אותי ברצינות. אני עדין לא ממש בטוחה. אני מסרבת להאמין.
סותמת אוזן אחת. אולי זה לא באמת נכון. ושוב מנסה לשקר לעצמי.
יש לך כוח עלי, שנינו יודעים זאת.
לא חשבת לרגע שאתה משפיל אותי ? לשדך לי מישהו ?
ואתה מדבר כאילו כלום, צוחק. ואני מחשבת מילים, שוקלת שתיקות.
וזה מטריף אותי, אני כל כך שונאת לחשוב עלייך. וממשיכה לחשוב עלייך.
למה אני לא מצליחה לבכות ?
אומרים שהזמן הוא תרופה להכל, אז החלטתי לשכוח אותך. אבל אז פנית אלי, אתה יודע בכלל מה כל פנייה שלך עושה לי ?
ההתרגשות. הצפייה. הרגש. והכאב הזה.
ובשבילך זה בסך הכל פנייה, לא משהו רציני. לא מישהי רצינית.
אני מת עלייך. חיים שלי. מבטיח לך שאת אחת האהובות עלי, איך אתה אוהב להגיד לי את כל המילים האלו הא ?
משלב אותן בשיחה, תוך כדי דוחה אותי, מספר לי גם על חברה שלך דרך אגב.
אני באמת לא מבינה איך אני עדיין רוצה אותך. לא רוצה לאהוב אותך ככה.
למה אני לא יכולה פשוט ללחוץ על כפתור ולשכוח אותך , לשכוח אותנו, את הרגעים שדאגת לי.. לפחות זה מה שחשבתי.
כשאמרת את זה בקול, זרקת את המילים המכאיבות האלו ישר אל מול הפרצוף שלי.
כל מילה זכוכית, והדם זורם.
ואסור להראות לידך חולשה, להמשיך לצחוק מהבדיחות , לעבור לידך ולחייך כאילו הכל מעולה איתי. כל דמעה שלי תרומם לך את האגו , כל חיוך שאני לא יחייך.
חשבתי על לברוח ממך, אבל בסופו של דבר אנחנו נפגש. ואז זה יכאב. זה תמיד יכאב.

אני באמת לא יודעת מה להגיד יותר, הדמעות לא רוצות לבוא.
כל כך שונאת לרצות אותך.