שונאת להתאהב.

כל היום עובר לו בטוב. כל היום אני מדברת עם ההוא וההיא. כמה שפחות לחשוב עליך.
כל היום רק עסוקה. מבלה עם חברים וחברות. כמה שפחות לחשוב עליך.
כל היום הלב שלי עמוס רגשית באנשים שעוברים ועומדים לצידי. כמה שפחות לחשוב עליך.
ככה זה כל היום, כמה שפחות תהיה פה ככה יותר טוב.
ואז מגיע לו הלילה, אני והלבד שלי, או שבעצם לא. פתאום כל המחשבות שהדחקתי כל היום צפות. ואז כל הרגש שנתתי כל היום לאנשים אחרים חוזר לרגש שלי אליך.
ואז כל הטוב שהיה כל היום הופך לרע. כי אז אני מבינה שאני עוד אוהבת ושאם חשבתי שהרגש שלי לחבר טוב שלי היה חד פעמי אז טעיתי.
אוי אני שונאת להיות מאוהבת.