שונאת אותך?! פרק 8

"מה את עושה??" שאל אותה והעיף אותה ממנו.
"ליאו, אני אוהבת אותך!" אמרה לו.
"נטלי..דיברנו על זה, אני לא רוצה ולא אוהב אותך" אמר לה והלך למטבח, משאיר אותה על סף בכי, באמצע המסעדה.
יש לנה מזל שהיו מעט מאוד אנשים והם חזרו לעיסוקיהם.
היא הסתכלה על כל המסעדה שכבר לא ממש התרכזה בה, ואז רצה בוכה משם.
בלי לחשוב פעמיים רצתי אחריה. למה, למה הוא חייב להיות כזה אכזרי?
"נטלי, נטלי תעצרי, הוא לא התכוון" צעקתי לנטלי מחוץ לבית הקפה.
"לא התכוון? הוא הביך אותי מול כולם, אני אמרתי לו שאני פאקינג אוהבת אותו! הוא אף פעם לא נותן לי הזדמנות, אני לא מבינה אותו.. אני לא מספיק יפה?" שאלה כולה בוכה ואז התיישבה על קיר המסעדה, איפה שליאו עמד קודם לכן.
"זה לא שאת לא יפה, נטלי את מהממת.. באמת. הוא כנראה לא מרגיש מה שאת מרגישה אליו, וזה בסדר.. את לא יודעת כמה פעמים אני פגשתי אהבה נכזבת " אמרתי לה והתיישבתי לידה.
"אני יודעת, פשוט.. אני אוהבת אותו.. הוא מושלם" אמרה וניגבה אתת דמעותיה, ראיתי חיוך קל מבצבץ מבעד שפתיה.
"נטלי, אף אחד לא מושלם" אמרתי לה.
"הוא כן, הוא כזה חתיך וג'נטלמן" אמרה בחולמניות.
ג'נטלמן?? ליאו ג'לנטלמן? התחלתי לצחוק בפראות.
"למה את צוחקת?" שאלה אותי לא מבינה.
"לפי מה שראיתי , ליאו הוא ההפך הגמור מג'נטלמן ואת דיי אמורה להבין את זה לפי מה שהוא עשה לך" אמרתי לה.
"לא , את לא מבינה, הוא כזה חמוד.. עובדה שכל מי שנכנסת למסעדה מתחילה איתו, עובדה שחצי מהאנשים שנכנסים למסעדה נכנסים רק כי הם יודעים שליאו פרינסון , זה שהציעו לו עשרות פעמים לדגמן והוא סרב, זה שאיך שהוא נכנס לתיכון חדש, כבר הוא קפטן קבוצת הפוטבול, זה שמחונן בלימודים וזה שכמובן יש לו משפחה עשירה" אמרה.
"אני עדיין לא מבינה מה את מוצאת בו, אחריי הכל .. את צריכה להתאהב בבן אדם שהוא ולא במה שחושבים עליו ואומרים עליו.. התדמית שלו זאת רק מסיכה לאדם המסריח שהוא בפנים" אמרתי.
"מיילי , תזהרי ממני" איימה עליי.
"טוב, אני מבינה שאין כל כך עם מי לדבר, ושאת מאוהבת כבר מעל הראש, אז אני נכנסת" אמרתי וקמתי.
נכנסתי למסעדה.. נכנסו עוד כמה אנשים כשאני ונטלי היינו בחוץ.
נכנסתי למטבח.
"איפה לעזאזל היית??" צעק עליי ליאו והקפיץ אותי.
"תירגע הייתי ב.. שירותים" שיקרתי לו.
"אני יודע שלא היית בשירותים , ואנחנו נדבר על זה אחר כך, עכשיו לכי תשרתי את השולחן ש*אני* הייתי צריך לשרת במקומך עד עכשיו" אמר ודחף לידי מגש עם שתי כוסות נס חם ומאפה בצד.
"לאיזה שולחן?" שאלתי בלחש, זוכרת שהוא עדיין סוג של בוס שלי.
הוא נאנח "שולחן 10" אמר.
הלכתי לעבר שולחן 10 , היו שם שתי נערות שחייכו ודיברו אחת עם השנייה.
התקרבתי אליהן עם ההזמנה והן הסתכלו עליי כאילו רצחתי מישהו.
"איפה המלצר השני?" שאלה אחת מהן.
"הוא.. הוא הלך למלצר בשולחן אחר" נאנחתי והנחתי להן את הכוסות..
"תגידי בן כמה הוא?" שאלה אחת.
"רגע, יש לו חברה??" שאלה השנייה.
אוקיי עכשיו רציני… מה כולן מוצאות בו.
"אמ.. הוא בן 18, ואין לי מושג אם יש לו חברה, אני חושבת שלא" אמרתי מנסה לחייך כמו שג'רום אמר לי בשיחה שלנו.
"אומייגד, אמיליה חח יש לנו סיכוי" אמרה אחת מהן לשנייה וקרצה לה.
"כן" אמרה לה השנייה בחיוך.
"אממ.. עוד משהו?" שאלתי אותן.
"כןכן, רגע, איך קוראים לו?" שאלה אותי אחת מהן ובדיוק הרגשתי נשימות חמות בצווארי מה שגרם לי לצמרמורת עזה וגם להסתובב לראות מי זה. להפתעתי הרבה זה היה ליאו.
"הנה, תשאלו אותו כל מה ששאלתן אותי" אמרתי להן והלכתי משם.
ישבתי במטבח, היה יום לא עמוס, המסעדה הייתה ממש ריקה.
"מה קרה מותק?" שאלה אותי סנדרה והתיישבה לידי.
"כלום, סתם, נחה" אמרתי לה בחיוך קטן.
"מה חשבת לעצמך שהשארת אותי עם שתי החפרניות האלהה???" התפרץ ליאו למטבח.
"הייתי בטוחה שאתה צריך חברה , אתה נראה דיי בודד בעבודה, מרוב שאתה לבד אתה רק מסתובב לנו בין הרגלים ומפריע לנו לעבוד עם ההוראות שלך" עקצתי אותו, עצבן אותו שהוא חושב שהוא יכול לצעוק עליי בגלל שהוא סוג של בוס שלי בעבודה והוא בקלות יכול לפטר אותי.
"תקשיבי לי מיילי, לי ולך תהיה שיחה מאוד ארוכה אחריי העבודה" אמר בתוקפנות.
גלגלתי עיניים.
"לא היית קצת תקיפה איתו?" לחשה לי סנדרה.
"זה היה במכוון , הוא לא יכול לעשות מה שבאלו ולהשפיל עובדים סתם ככה… ואם זה נקרא תקיפה אצלך, את לא רוצה לראות אותי תוקפת" אמרתי לה בחזרה.
אחריי שסיימנו את העבודה , כולם כבר התכוננו לצאת, באנו לצאת מדלת הכניסה.
"מיילי" קרא לי ליאו.
הסתובבתי אליו.
"את נשארת כאן" אמר. אווי פאק.